בת ים בלי רגליים- פרק 2

כשהן קמו בבוקר הן אכלו מאוחר מכל שאר בני המשפחה ולכן הן איחרו לטקס היומי של הארמון שבאים לנפטון המלך ונותנים ברכה ששמה מתנה כיוון שבה מברכים את העולם מחדש ונפטון צריך לקבל את הברכות כדי לגרום לים להיות רגוע. כן זה השפיע באיזה שהוא אופן על הים אך לפעמים לא על נפטון, כמו היום.
"למה איחרתן?!" רועם אביה של פריס, כאשר היא ואנביט ממהרים לכס בו ישב נפטון, "היום ההכתרה שלך! האם שכחת?! אני אומנם אביך אבל את נסיכה ואת צריכה לציית לחוקים שיש כאן, את יודעת!"
פריס השתחוותה שוב והתקרבה בהיסוס וענתה "אבל החוקים חמורים ביותר," ובהדרגה התחיל קולה להתגבר עד שהפך לצעקה "ואם אתה רוצה אתה יכול לשנות אותכם כאוות נפשך אבל אני לא ולא אכפת לך שאני לא רוצה להיות נסיכה או בכלל כל ההדר הזה הייתי מעדיפה להיות פשוטת עם!" והיא הסתכלה בדמעות מהאולם טורקת אחריה את הדלת.
אשתו של נפטון ניגשה לנחם אותו " הכל בסדר קוראים לה התקפי זעם כאלה מידי פעם, ביתנו לא מתכוונת לכך…."
נפטון קוטע אותה בטענות "לא כל מה שהיא אומרת אמת בהתקפי העם אני באמת אמור להיות יותר מתחשב."
"מה? לא! אתה לא יכול להרפות ממנה עד ההכתרה ואז היא נסיכה ולא בת מלך כפי שאר האחיות שלה, תוכל לסבול בשבילה עוד יום אחד ואז היא תוכל לחשוב על התיד שלה כגן עדן ולא כאזרח סוג ג' כי היא לא רצה להכתרה אבל היא בת מלך היא תהפוך לממזרית! תשרוד בשבילה עוד יום אחד וזהו ואז תעזוב אותה לנפשה כי היא נסיכה והיו לה זכיות והיא תוכל להכתיב לעצמה את סדר היום שלה." הסבירה כנגד אשתו הדואגת, נפטון השתכנע ושלח אחרי פריס שליח שיביא אותה אליו. השליח מצא אותה כעבור שעה ואמר לה שהמלך קורא אך היא המשיכה לשבת ולהתעלם ממנו. הוא התיישב לידה וסיפר לה את מה שמע באולם ואמר שזה לא יפה מצידה של המלכה ללחוץ על פריס לציית לחוקים הנוקשים אבל זה קיים, כל הזמן הזה הם היו בשדה פרחים על יד העיר ופריס שכבה בין הפרחים שהתנפנפו בין הזרמים הקרים והחמים, השליח קם ואמר שהוא יישא את העונש על כתפיו באהבה אם היא לא תסכים לבוא איתו וזה בסדר מבחינתו. היא מיד התיישבה והבוננה בו בהשתוממות. "אתה תישא את העונש שלי בלי תלונות ואתה אומר לי את זה בכזאת כנות אמיתית, אני רוצה להכיר אותך אוקיי אני אבוא ואתנצל בפני אבי רק בתנאי שאתה תהיה השליח שלי ורק שלי האם אתה מסכים?" היא שאלה בתדהמה גלויה מכנותו והשליח הסכים בהתרוממות רוח מהנטל הכבד שהוסר ממנו ואמר "אז אולי כדי שתדעי מי אני ומה שמי, קוראים לי קימפ, ואני השליח של הארמון זאת תהיה מדרגה גדולה ביותר לעלות אותי לשליח שלך אך אשמח להיות השליח שלך מאשר של אחיותיך, סילחי על השפה הפשוטה והעממית הזאת." הוא השתחווה וקרץ.
"תמשיך ככה ואני אשתכנע יותר ויותר שאתה מתאים לי." קרצה פריס בחזרהושחתה במהירות לארמון ואחריה מיהר קימפ כדי להספיק להגיע לפניה לארמון ולהודיע על בואה. הוא נכנס והשתחווה בצורה מכובדת ביותר והכריז על בואה של בתת המלך פריס והיא נכנסה בשמלה מכובדת אבל פשוטה. היא השתחוותה בכבוד ואמרה בקול רשמי וקריר "הנני, פריס בת המלך חטאתי מחוקי המלך בארמון ורוצה להתנצל." היא השתחוותה עמוקות ולא קמה עד ששמעה את קולו של אביה "קומי, ילדתי. הינך נסלחת והנני טעיתי כמותך בהנהגות שגויה לגביך מה תרצי כהתנצלותי?"
פריס חייכה והתנפלה על נפטון בחיבוק דוב ואמרה לו בלחש באוזן בקול ילדותי ומצחיק "אבא, אתה יכול לתת לי את השליח הזה לעצמי הוא ממש נחמד ואני רוצה שיהיה העוזר שלי, בסדר?"
"בסדר." עונה ברכות נפטון מופתע מהמחווה המיוחדת.
"בן, גש לכאן, מה שמך ילדי?" שאל נפטון את קימפ והוא סיפר לו מיהו ומה שמו ונפטון אמר ברשמיות כשפריס עומדת לידו ברישמיות קרירה ומסתכל עליו עם אף מורם אך עיניה היו קורצות ושמחות עד אין קץ וכך גם עיניו של אביה.
"גש לכאן בני, קימפ, הינך מעכשיו העוזר האישי של ביתי פריס והשליח שלה, גש הלום וקבל ברכתי." נפטון טפח עם המטה שלו על כתפיו של קימפ ופריס אמרה בקרירות "אתה תלווה אותי עכשיו לחדרי שם אוכל להתעסק בעינייני." היא פנתה לנפטון "עכשיו אלך אבי, תודה על המתנה המיוחדת שנתת לי זה עתה." ושחתה משם ביופי ובהדר רב כאשר קימפ ממהר אחריה.