בת הארי פרק 5
צבטתי את עצמי. אני לא חולמת. "סליחה.." אמרתי בחשש "לפני שניה היה פה איש מבוגר בן שבעים בערך… איפה הוא…?" "כאן מולך" אמר הדרקון. "אתה?!" שאלתי בתדהמה.
"כן"
"אבל איך"
"אני יסביר"
"יש לך קול מלחיץ"
"אני יודע"
ואז הוא התחיל להסביר לי:" אני דרקון.אבל האיש הזקן שראית הוא תוצאה של קסם שינוי צורה"
"אז הסיפור שסיפרת הוא אמת או שקר?"
"אמת, מלבד העובדה שאני עני וכל זה…"
"אז אתה עשיר?" עניתי בגיחוך.
"מצחיק ביותר…." הוא ענה ושתיינו צחקנו.
"הדרקון הוא המיועד לצאת עם בת הארי למסע. הדרקון הראשון שימצא אותה הוא זה שיזכה בכבוד."
הוא הסביר.
"אבל יש לך כסף?" שאלתי ברצינות.
"למה את שואלת?" הוא ענה לשאלה בשאלה. אני שונאת את זה.
"כי לי אין אפילו לא סנט אחד" אמרתי (לא מצאתי את התיק) "ואם שתינו יוצאים ביחד למסע הזה אז מוטב שלפחות לאחד מאיתנו יהיה קצת כסף."
"אם כך, את יכולה להיות רגועה" הוא ענה
"אוקיי" היה לי דיי מוזר לחשוב שאני מדברת עכשיו עם דרקון… "אז נלך להתארגן…." הוא הוביל אותי לחדר מלא בארגזים וארונות. "קחי לך בגדים לשבוע בערך" הוא אמר לי. עשיתי מה שהוא אמר. היה שם מלא בגדים בכל בסוגים והמידות. לקחתי מה שהיה מוצא חן בעיני. לאחר כמה דקות הדרקון חזר עם שתי תרמיליי טיולים ענקיים. "התרמילים האלה הם לא סתם תרמילים" הסביר "כל דבר שתכניסי אלים מתכווץ ונעטף בעטיפה אדומה, ועל העטיפה רשום באוטומט מה יש בתוכה."
"מ – ג – ני – ב!!!!!" צעקתי. לא סתם. הכנסתי את הבגדים שלי, לקחנו צידה לדרך, ויצאנו מהבית.
"מה הרמז שקיבלת?" הוא שאל אותי. "מצאי את אביך במקום בו הוא מת" "והמקום הזה הוא?" הוא שאל "הבית שלכם? חנות? איפה?" "בביג – בן." עניתי לו. לפתע, פניו הפכו לאדומות מאוד, אוזניו התארכו, ואש התחילה לצאת לו מכל מקום: עיניים, אוזניים, אף , ופה.
תגובות (0)