בת הארי פרק 4

אוקיי. אני אמורה לפגוש ת אבא שלי במקום שבו הוא מת. הביג בן! אני צריכה להגיע לביג בן! אבל יש לי על המקום הזה סיוטים מאז שההורים שלי מתו שם…. לא משנה אני אתגבר! אבל רגע, איך אני אמורה בדיוק להגיע לביג בן? קודם כל אין לי שמץ איפה אני נמצאת, שנית, אין לי שמץ איפה הביג בן, שלישית, איך אני יגיע? אף אחד לא יתן לעלות לאוטובוס רכבת מונית או כל כלי רכב אחר בלי מבוגר. ואין לי כסף לשלם. רגע, הכסף שאוליביה נתנה לי! חיפשתי את התיק שלי. הוא לא היה איתי. האיש ההוא לקח לי אותו! דפקתי על הדלת של המקום. אין מענה. דפקתי חזק יותר. איש מבוגר כבן שבעים פתח לי את הדלת. "את בת הארי נכון? את הנבחרת! בואי בואי נארח אותך…. "שניה" אמרתי לו "הייתי פה כבר, ואני בת הארי. כן. חזרתי רק כי שחכתי פה את התיק שלי." "אה" ניכרה האכזבה בפניו. "חשבתי שאני יזכה ב5000 דולרים…" "מה?!" שאלתי "מציעים תמורתי 5000 דולרים?!?!?!" "תשמעי" הוא התחיל להסביר לי "את יודעת שיש משימה חשובה שאת צריכה לבצע. יש את אלה שבעד שתבצעי אותה, ויש את גורמי הבעיה שאת צריכה לפתור. הם אכזריים מאוד" נזכרתי בילד שסחט אותי בבית היתומים. "שניהם רוצים למצוא את בת הארי, כל אחד מסיבתו, את ודאי מבינה את כוונתי. אז כל אחד מנסה להציע יותר ויותר כסף. כאן אנחנו שצד שבעד השלמת המשימה שלך. אנחנו לא עשירים. משרד רווחה פצפון. אז באיזשהו שלב נכנענו למחיר של 25,000 דולרים. אנחנו מציעים 5,000 דולרים. זה אומנם ברור שמי שימצא אותך ילך על יותר כסף. אבל הוא ישלם על כך. מי שיעשה זאת יסבול יחד עם כל העולם מתוהו ובוהו עולמי. אז רציתי לזכות ב 5000 הדולרים שמציעים כאן, כי אין לי כסף למחיה כלל. אני מרוויח 20 דולרים לחודש, ובזה אני קונה לי אוכל בלבד. את הרי רואה שבגדי ישנים מאוד. רובם מושאלים מהחברים שכמעט ואין לי…"בינתיים כבר נכנסנו פנימה. "אני ישמח לעזור לך. רוצה לצאת איתי למסע הזה?" על פניו ניכרה תדהמה. "מאין לי הכבוד?" "מה זאת אומרת?" "לצאת איתך?" "אה סליחה אדוני…" "אוו ברור לא התכוונתי לזה…" שתינו צחקקנו. התחלתי לחבב את האיש הזה. "אז בואי נתכונן! " הוא קרא. ולפתע, צבע עורו השתנה לכחול כהה, פניו התעוותו, מגבו יצאו שתי כנפיים ענקיות. ולפני שהספקתי להבין מה קורה, מולי עמד דרקון, בגודל מלא….