בעליי הכנפיים\ פרק 5 מנקודת המבט של ליאה

קמתי בבוקר והבטתי לתקרה
החדר היה נטול חלונות זה שיגע אותי
אני לא אוהבת להרגיש כלואה
המשרתת האישית שלי הגיעה
"גברתי עוד רבע שעה הארוחה"
היא אמרה מביטה לרצפה
"איך קוראים לך?"
שאלתי היא הביטה בי
"אניה גברתי"
היא השיבה
"מספיק עם גינוני הכבוד הללו אניה תקראי לי מהיום ליאה"
אמרתי לה
היא חייכה או לפחות כך היה נדמה
"בסדר גברתי, אהה.. ליאה"
היא אמרה מגמגמת
נכנסתי להתקלח
וכאשר יצאתי היא סירקה את שיערי
"נהנת עם האדון דמיאן אתמול גברתי ליאה?"
היא שאלה
צחקתי מתסכול
"בערך"
אמרתי
היא לא צחקה רק הביטה בי משתוממת
היא הלבישה אותי בשמלה כחולה מסטן
אני מתגעגעת למכנסיים הקצרים
החולצות הרופפות
הורדתי מהר את השמלה
ושמתי את המכנס השחור מעור שהייתי נלחמת בו
ולאחר מכן את החולצה השחורה הרופפת
ככה אני מרגישה אני…
"אה, גברתי האדון דמיאן אינו אוהב שלא לובשים לבוש רשמי לארוחות "
אמרה אניה
הבטתי בה
"את יכולה להגיד לאדון דמיאן הזה שלך! ש"
צרחתי ולאחר מכן השתתקתי אני חייבת להראות לפחות אשתו
אם הממשלה תראה שאנחנו לא באמת מתנהגים כבעל ואשה יחתנו אותי עם גבר אחר
"אני מתנצלת על התפרצותי זה בגלל ההתרגשות של החתונה אתמול"
אמרתי בשקר כמו תמיד
מתנצלת בפניי אניה שנראתה מבוהלת
היא חייכה קלות
"האם אני משוחררת גברתי?"
היא שאלה מביטה בשעון הזול החום והמרופט שלה
הנהנתי אליה
היא הנהנה בראשה לאות תודה ויצאה מן החדר
ישבתי שתי דקות
מתמוססת בכאבי שלי, שלקחו לי את החופש בלי רחמים , תוך שנייה
הרגשתי מובסת
לבשתי בחזרה את השמלה הכחולה
ויצאתי מחוץ לחדר
כל הנשים התקבצו, בערך 12 נשים היו שם
איך דמיאן, שהיה בקושי מגן רק עלי במלחמות
מתחבר לכל אשה בנפרד?
איך הוא מעז ככה לקחת מלא נשים שאפילו הוא לא מכיר
ולבחור להתחתן איתן
כעסתי , כל כך
אני אשה, לא רכוש, לא חפץ!
אתה לא יכול לבחור לך כמה שאתה רוצה כאילו אנחנו סוכריות או ממתקים…
רב הנשים היו בלונדיניות בעלות עיניים חומות
אני היחידה בעלת רעמה שחורה
כל השאר בהירות, לבנבנות, גבוהות
ממש לא כמוני
הלכתי אחריהן למטבח
כל הנשים הישנות של דמיאן הסתכלו עליי כאילו אני איזה פריחה
הן כל כך קינאו
צחקתי לעצמי בשקט
"היי"
אמר לי בחור אשר דומה במקצת לדמיאן
"מה אתה רוצה"
השבתי
הוא צחק
"אני אחיו של דמיאן ,ג'ון. את אחת מן הנשים החדשות?"
הוא שאל
"זה לא ברור כשמש?"
אמרתי לו צוחקת
הוא הביט בי בחיוך
היה לו חיוך תמים ומתוק
הוא גרם לי להרגיש בנוח
"אני צריך להתחתן עוד חודש לצערי…"
הוא אמר מביט בי בעיניו שהיו מעט בהירות
זה אומר שהוא עדיין לא בן 18
הבטתי בו
"גם אצלי זה לא מבחירה "
לחשתי לו צוחקת
העיניים שלנו נפגשו לעוד כמה פעמים
הרגשתי מבוכה
"כולן לשבת"
שמעתי את דמיאן קורא מן קצה השולחן המרוחק
הבטתי אל דמיאן
הגבר הזה שנישא להמון נשים
לעומת אחיו ג'ון
שיש לי ולו את אותו הראש
לא צריך חתונה!
כל הנשים ישבו כמה שיותר קרוב לדמיאן
ג'ון התיישב בצד המרוחק מכולם
התיישבתי לצידו
הוא חייך
וכך גם אני אליו