בעליי הכנפיים פרק 13+14 \

הלכתי איתו
היה מדרגות
ועוד מדרגות, ועוד מדרגות אני לא צוחקת!
פתאום הגענו לגג
שאפתי את האוויר הצח הראשון שנכנס לראותיי מאז הביאוני הנה
הכוכבים הביטו בי
לפתע דמיינתי את עיניו של ג'ון
העיניים החומות הנעימות
"יפייפה פה"
אמרתי
עולה על המעקה
"מה את עושה?"
שאל דמיאן בפחד
נשמתי את האוויר לראותיי
ונפלתי
ושנייה לפני האדמה פרסתי את כנפיי
הרגשתי את הצניחה ואז את האוויר שמילא את כנפיי
התחושה הזאת שאתה עומד למות , מענגת אותי

"ליאה"
צרחתי
כאשר נפלה ועדיין לא פרסה את כנפייה
לפתע אני מביט בה עולה לאט באוויר
הקעקועים הופיעו על גופה ועל פנייה
באור הירח היא נראתה … כמו מלאך …
"אתה חייב לנסות את זה" היא אמרה משתגעת
"את פשוט נפלת על השכל"
השבתי לה
"נו בוא מהר!"
היא אמרה
פרסתי את כנפיי
ועליתי למעלה
היא עלתה אחריי
מסתחררת במהירות
רעש של משק כנפיים הגיעה מכיוונה
היא עולה עוד למעלה ואני אחרייה
"הלוואי יכולתי לגעת בכוכבים"
היא אמרה מביטה למעלה ומסתובבת סביב עצמה
היא עשתה לי סחרחורת
"טוב די משחקים"
היא אמרה לעצמה.
הנשק על גבי
נכנסנו ליער
מנמיכים תעופה אט אט
כנפיינו היו מוסטות כלפיי מטה

והחלנו ללכת הכל כל כך שקט
דרכתי על ענף
"שש…"
ליאה לחשה לאוזניי
היא הביטה בעיניי בשקט
"תחפה עליי"
היא אמרה
והלכה בצעדים מהירים ולא נשמעים
שמענו קריאה זועמת
"תביא את הסכין "
היא לחשה
העפתי אותו אלייה והיא תפסה אותו בשתיי ידייה
כך שהחוד לכיוון החזה שלה
היא תפסה בסכין
"תוציא את החצים עם הרעל"
היא אמרה
הנשק המכני (כגון: רובים , טילים וכו') נאסר בכל העולם מכיוון שלא רוצים שעוד אנשים ימותו לא ממלחמות
לא מרציחות המוניות וכו'
רק לצבאות יש אולי מעט נשק
רק ליתר ביטחון מהמפלצות שהקרינה יצרה
אין כבר מלחמות, אין לשם מה…
כסף בשפע… רמת חיים גבוהה כי אין כמעט בני אדם
אולי רק בכמה מקומות נשארו בני אשפתות שניצלו בנס מהקרינה
"דמיאן!"
צרחה ליאה לעברי
רצתי אלייה
הבטתי בחיית הטרף אשר נוגסת בבשר הרקוב
וערימת גופות ועצמות מרוסקות
הדם נטף בכל מקום וכמה סימני נשיכות נוראיות נראו לעין
עמדנו על יד החייה המוזרה
"מה זה קוף?!"
שאלה ליאה מביטה בחיה השעירה שאוכלת בני אדם כחטיפים
הוא דמה לקוף .. אך הוא היה עצום
ומשיניו עלה סירחון ,ריקבון ובנוסף קצף לבן וריר נזלו מהפה שלו
הוא התקדם אל עבר ליאה
היא רצה לצד השני
והקוף העצום הסתובב
בעודו נתקל בעצים ומשמיע נהמות
הוא רדף אחריי ליאה
יריתי את החץ עם הרעל של הנחש הארסי שהרגנו לפניי שליאה התחתנה איתי
פספסתי
שיט!
הוא הצליח להגיע אל ליאה
היא דקרה אותו ללא הצלחה מרובה
יריתי את החץ בלחץ נורא
פגע בגב השעיר והשמן של הקופמוטציה הזה
הקוף חרחר רגע
לא חשבתי שהרעל ישפיע מהר ויריתי את עוד חץ
הקוף נפל על ליאה
"דמיאן"
היא לחשה לי בין נשימה לנשימה
רצתי אלייה
והרמתי מעט את רגליו של הקוף
ליאה רצה לצד והנחתי את הקוף הכבד
"ליאה"
אמרתי
היא לא אמרה תודה רק הביטה בעיניי
"בזבזת את כל החצים דפוק"
אמרה
וקמה בקושי
הרגל שלה לא הייתה שבורה והיא בכל זאת צלעה
היא החזיקה את רגלה לרגע
ודם החל לנטוף
"הוא פגע בך!"
אמרתי
שנינו ידענו מה יקרה עכשיו
לילה של כאבים וייסורים
עד שהארס יחדור
וליאה תקבל מעט מכוחותיו של הקוף
אך הסבל לא שווה את זה
"אה"
היא צרחה וקרסה לרצפה
התיישבתי לצידה
ליאה הולכת לקבל מכוחות הקוף מעניין מה תקבל רק לא את הזנב…
היא הביטה בי
"דמיאן כואב לי ממש"
היא לחשה
הארס החל להשפיע
ידעתי למי אני צריך ללכת לצ'ואי
היא סינית או יפנית או משהו כזה
היא המסז'יסטית שלי
בנוסף היא סוג כזה של רופאה
והיא תמיד עזרה לי כשאני חטפתי ארס וקיבלתי כוחות חדשים
אבל מה היא תעשה שהיא תגלה שליאה בעלת כנפיים