בעליי הכנפיים\ פרקים 51 52 53

"זה דמיאן"
הוא אמר בקול העמוק שלו
פקחתי את עיניי לאט
החדר הסתובב
והסתובב
ניסיתי לקום
מחזיקה במעקה של המיטה
הכאב ראש שלי היה חזק מכאב ראש שבדרך כלל יש לי
משהו לא בסדר איתי
אני מרגישה חלשה
-בום-
אני שומעת וקולטת שאני על הרצפה

שמעתי רעש חזק של נפילה מהחדר של ליאה רצתי במהירות
אני מביט בה שוכבת על הרצפה
ראשה נחבל
ודם זלג לצד ראשה
"ליאה"
צרחתי
תופס בראשה ומעיר אותה
היא פוקחת את עינייה
"דמיאן הכל מסתובב"
היא לוחשת
"משרתת"
צרחתי
וליאה עדיין בין ידיי
והדם מראשה עליי
וכל מה שהיא אומרת בכעס גלוי
"יש למשרתת הזאת שם !"
היא גלגלה את עינייה
"כואב לי הראש"
היא לחשה לי נוגעת בחולצתי בחוזקה
"משרתת "
צרחתי בלחץ
הרמתי את ליאה למיטה
"אל תיגע בי "
היא צרחה בין ידיי
"ליאה תרגעי"
לחשתי לה מלטף את שיערה
"אל תגיד לי מה לעשות""
היא צרחה
העדפתי להעסיק אותה מאשר שתישן עם המכה הזאת בראש שלה
המשרתת באה
הרחיקה אותי במהירות ומלמלה לליאה משהו על
"וויסקי זה לא לאשה תראי מה זה גורם לך לעשות לעצמך"
אני מביט במשרתת שבאה לצאת
ראשה של ליאה יהיה בסדר
אך זעזוע המוח שלה מחייב להשאיר אותה ערה
"אמרתי לך לשמור עליה ושהיא תנוח"
היא אמרה בחוצפה ויצאה מן החדר
ליאה עצמה את עינייה
"ליאה , ליאה תתעוררי"
אמרתי נותן לה סטירה קטנה על הלחי

הוא נתן לי סטירה על הלחי
"מה אתה עושה אידיוט?"
אמרתי לו מנסה לקום
"לא לא ליאה , את צריכה לנוח יש לך זעזוע"
אמר לי מנסה להשכיב אותי חזרה
"אל תיגע בי, אתה זה עם הזעזוע, זעזוע בתחת יש לך תושיב אותו בחזרה בכורסא ואל תתקרב אליי"
השבתי בעודי חוזרת לשכב
נאנחתי לאט
הבטתי אל נקודה לא ברורה
כיסיתי את גופי בסדין
מה קורה לי?
למה לעזאזל אני מרגישה ככה?

היא הביטה לשום מקום
"ליאה?"
לחשתי
"מה דמיאן?"
היא אמרה בחוסר סבלנות
חייכתי למשמע הציניות התמידית בקולה
הבטתי בעינייה הגדולות היפות הירוקות
לפתע הבנתי שאני בוהה בה
השפלתי את מבטי
"רק רציתי לבדוק שאת עדיין ערה"
השבתי
היא הנהנה והביטה חזרה בנקודה לא ברורה
אני שומע את הדלת נפתחת
ג'ון נכנס דרכה
מביט בליאה
ולאחר מכן מביט בי במבט ארוך ונוקב
"ליאה את בסדר?"
הוא שאל מחזיק בידה
מול עיניי
אני ארצח אותו
היא אשתי
היא הרחיקה את ידו ממנה
"אני בסדר"
היא לחשה
מביטה בעיניי מסמנת לי לקום וללכת
דמי רתח עצמותיי בערו מכעס
מול עיניי הם מממשים את הרומן שלהם
איגרתי את ידי בחוזקה
ויצאתי מהחדר מובס…