בעליי הכנפיים\ פרקים 37 38 39 40

מנקודת המבט של ליאה:
ג'ון היה מרוחק
הבטתי בעיניו החומות
"מה קרה ג'ון?"
שאלתי מנסה לפענח את הבעת פניו
"כלום, את רוצה לצאת לטיול בחצר?"
הוא שאל נוגע בידי ברכות
הבטתי אליו
עיניים יפיפיות מביטות בי
רכות , עדינות
"אני אשמח"
השבתי לו
יצאנו לאט ובסודיות מהאולם הגדול
הלכנו בחצר בשקט מוחלט
"ליאה, את יפיפייה הערב"
הוא אמר לי נושק לי על הלחי
נרתעתי

מנקודת המבט של דמיאן:
אני מביט בהם כאשר הם יוצאים
בורחים מהאולם
מלצר בא לקראתי עם מגש של אלכוהול
לקחתי שתי כוסות
התרחקתי מאיזבלה והלכתי בעקבותם
אני מביט בהם מהצד
במקום חשוך
רואה רק את הצללית של ליאה ושל ג'ון
הוא התקרב אלייה האידיוט הזה
עמדתי לצרוח
רציתי להרוג אותו
לא ידעתי היכן לקבור את עצמי
אני לא מסוגל
לא עומד בזה
נכנסתי חזרה לאולם הנשפים
מביט בכל נשותיי
"בואי מיד"
צעקתי לאיזבלה
היא באה במהירות
נישקתי אותה בחוזקה
היא הביטה בי בהפתעה
"בעלי היום זה לא התור שלי ! "
היא אמרה
"זה באמת משנה?"
שאלתי אותה
הרגשתי רע
מתוסכל
מאוכזב , כעוס, כל כך כעוס
….
אני מביט באיזבלה שמתחתיי נאנחת
לא יכולתי , משהו מנע ממני להמשך אלייה עד הסוף
התנתקתי ממנה במהירות
"בעלי?"
היא שאלה
"כן?"
שאלתי
"לא נעים לך?"
היא הביטה בי במבט מוזר
כן מאד לא נעים לי !
רע לי , אני מרגיש ריק!
אני לא יכול להמשך אלייך איזבלההה!!!!
רציתי לצעוק
אני אוהב את ליאה
היא הסתובבה לצד השני של המיטה
לפתע אני שומע קול בכי חלש
"איזבלה"
אמרתי ברכות
"לא "
היא אמרה לי מוחה את דמעותייה
"אמרי לי מה קרה"
"אתה, אתה אומר את שמה מתוך שינה"
אמרה איזבלה
"אל תדאגי, אני חושב גם עלייך, ראית נתתי לך לילה שהיה אמור להיות של ליאה"
השבתי לה נותן לה נשיקה על ראשה
ויוצא מן החדר של איזבלה
חדרה של ליאה פתוח
אני מביט בה יושבת ישיבה מזרחית
מהמהממת כמו במדיטציה
ולידה בקבוק גדול של הוויסקי האהוב עלי ועלייה
תקתקתי בדלת חדרה הפתוחה
היא פקחה את עינייה והביטה בי
"כנס"
היא אמרה בלי יותר מדי רגש
נכנסתי
מביט בבגדים הקצרצרים שעל גופה
הרחקתי את מבטי ממנה במהירות
היא לקחה שלוק מהוויסקי
והביטה בי
"מה אתה רוצה?"
היא שאלה
"רק להודיע לך שמחר יבואו מהממשלה לבדוק אותי ואותך, אם אנחנו באמת נשואים, אם הם יגלו שאנחנו לא מתנהגים כמו נשואים ליאה, הסוף שלי ושלך יהיה רע ומר"
היא הביטה בעיניי לאט
ונשכה את שפתה התחתונה בשקט

כל מה שיכולתי לחשוב עליו בזמן המדיטציה היה עיניו של ג'ון
ועכשיו דמיאן בא עם החדשות הרעות לגביי בדיקה של הממשלה
בדיקת נישואים
הוא השפיל את המבט שלו לכל מקום
רק לא לפניי
כנראה הוא מתבייש במה שעשה
מגיע לו , לאנס הזה
הוויסקי שוב מדבר מגרוני
"לילה טוב דמיאן"
אמרתי לו שולחת אותו לחדרו ומרחיקה אותו מחדרי
"ליאה"
הוא אמר לפניי שהוא יצא
מביט בעיניי
"מה?"
שאלתי בעדינות
מנסה לקרוא את פניו
"כלום"
הוא אמר בחצי חיוך מוזר

"כלום"
השבתי, בעודי חושב רק
-תודה לאל שאת פה
איזה מזל שאין לך חלון בחדרך
בטח היית בורחת ממני בשנייה-
חייכתי חיוך עצוב והלכתי משם
נכנסתי לחדרי
עצמתי את עיניי
ליאה מביטה בי בעינייה
כותנת הלילה הלבנה על גופה
היא מתקרבת אליי
נוגעת בפניי מקרבת את שפתייה אליי
"דמיאן"
היא לוחשת בקולה החושני
"בעלי"
היא ממשיכה
"אני או…"
קמתי במהירות
זה רק חלום ,
רק חלום טוב
חבל שזה רק חלום
למה היא לא יוצאת מראשי?!
למה?
השעה הייתה מוקדמת מאד אולי ארבע בבוקר
אני שוב משחזר בראשי את ג'ון שהתקרב אל ליאה בחושך במסיבה
האם נשק לה?
כן אני מכיר את אחי
הוא יעשה הכל כדי לנקום בי על כך שבחרתי את מי שהוא רצה להתחתן איתה
באיזבלה…
אני שונא אותו
הוא יפגע בה רק כדי לנקום בי
האם כדי לי לספר לה?
לא היא תשנא אותי על כך שפגעתי בג'ון בצורה כזאת
שלקחתי את האשה שהוא רצה
היא רק תהיה יותר מרוחקת ממני