בני הלילה: היוצרים פרק 3: המספר 3

"יום ראשון, שלישי בספטמבר
אני כותבת את היומן הזה בזמן שידי רועדת מפחד, היום פגשתי את לוקאס. את לוקאס האמיתי. אני יודעת שחלק מהדברים שאני אכתוב פה ישמעו טיפה הזויים וטיפה לא אמינים, לוקאס הוא ערפד.
הוא אמר לי שהוא מנסה לשמור עליי מאחיו. שרוצה לרצוח אותי."

קראתי בקול את הדף הראשון מהספר הלבן, הכתב היה מסולסל וקריא. הוא מוכר לי, כאילו ראיתי אותו פעם ואפילו פעמיים. אולי יותר. הבטתי באליס בפחד, היא הניחה את כף ידה על שפתיה בהפתעה.
הבטתי לעבר הקיר 'מי היא כותבת היומן?' השאלה הייתה מודגשת בכמה קווים עבים ובעיגול אדום שמקיף את השאלה מספר פעמים.
"אימא שלי חיפשה מי כתב את היומן הזה." אמרתי והצבעתי על השאלה הזו.
"תמשיכי לקרוא!" קראה אליס בהתלהבות, התיישבתי על מיטתה ואליס לידי. מביטה בספר שפתוח, הדפים היו צהבהבים מעט ודקים מאוד. העברתי דף והתחלתי לקרוא

"יום שלישי, חמישי בספטמבר
לוקאס הסביר לי עליו ועל מינו. ערפדים קיימים. ואם כמה שאני מפחדת מזה אני מבינה שאני חייבת לגלות עוד על העולם הזה. לדעת יותר דברים. יש לי כל כך הרבה שאלות לשאול אותו אך מזה אני חוששת. בכל יום שעובר אני יותר ויותר בוטחת בלוקאס. אבל האם אני לא יותר מסתם מנת דם בשבילו, שהוא רק מחכה לטעום אותי. "

קראתי מהדף והבטתי בקיר בשנית, חיפשתי את הדף בו כתוב מי היא כותבת היומן, מצאתי אותו. היה חוט אדום דק שהוביל לתמונה, אישה בעלת שיער לבן חלק בערך בשנות העשרים לחייה. היא הייתה רזה אך שרירית למדיי, עיניה כחולות בהירות והם התאימו באופן מדהים לשיערה.
הבטתי באליס, עיניה נצנצו כאשר הביטה בתמונה. היא זיהתה את האישה. "את יודעת מי זו?" שאלתי, היא הנהנה בשקט ואמרה
"זו ג'ין. המכשפה הקדמונית ואחת מהחזקות ביותר בכל הזמנים." אמרה, סימן שאלה גדולה הופיע ליד תמונתה. "פגשנו אותה והיא ניבאה את העתיד של כולנו."
"את חושבת שהיא כותבת היומן?" שאלתי בחוסר ביטחון, הבטתי שוב בשאלה שאימי כתבה וחוט נוסף הוביל לתמונה נוספת, התמונה של שלושת האנשים בעלי הסרבלים.
"היא חושבת שהיוצרים הם כותבי היומן?" שאלה, נדתי בראשי. העברתי בערך עשרים עמודים במהירות וקראתי את העמוד.

"יום שבת, 21 בפברואר
היוצרים הגיעו אל העיירה, הם מחפשים אותי. הם מחפשים את היומן. החלטנו לנסוע אל פייר, הוא היחידי שיודע אולי מה הולך כאן."

מיד ללא שום היסוס העברתי אל הדף האחרון, אני חייבת לדעת מה היה הסוף של היומן.

"יום רביעי, 16 ביוני
היוצרים מצאו אותנו, אני חייבת להחביא את היומן בתקווה שמישהו ימצא אותו. בבקשה אם אתם קוראים את היומן הזה אל תיתנו להם ליצור את הערפד המכני. אם זה מאוחר מדיי והם חזרו לעיירה שוב אתם חייבים למצוא את הערפד המכני ולדאוג שהוא יחוסל על ידי הנשק העל טבעי. תמצאו אותו ותחסלו אותו.
אל תסמכו על אף אחד."

קראתי בפחד ובלעתי את רוקי בחשש. סגרתי את הספר בפחד והבטתי באליס, ארשת פניה היו מפוחדת בדיוק כמוני. כף ידי רעדה והנחתי את היומן הלבן על המיטה הקטיפתית.
"יש סיבה שאימא שלי רצתה למצוא את הכותבת היומן." אמרתי בוודאות, הבטתי בכל התמונות שתלויות על הקיר ועל הדפים שזרוקים על הרצפה.
התחלתי לעבור על כמה דפים שהיו תלויים. 'מסר סודי על זהותו של הערפד המכני- 3.'
"יש מסר על זהותו של הערפד המכני!" הצבעתי על הדף, היה כתוב ליד הערפד המכני המספר שלוש.
"3." קראה אליס באי הבנה,
"מה זה אומר?" שאלה,
"אני לא יודעת, אבל אימא שלי בטוח יודעת." אמרתי והבטתי באליס, "חייבים להעיר אותה."