בני הלילה: ההתפתחות פרק 10: היוצרים

פרק 10: היוצרים

– ג'סיקה –
"אריק וולנטרין? אתה אח של כריס ותומאס?" שאלתי באי אימון. הוא הנהן לחיוב. שחררתי את האחיזה שלי בו ונתתי לו להסביר. "הם תמיד ידעו שיש להם אח נוסף. אבל הוא מת. כאילו אני מתתי." הוא תיקן את עצמו,
"למה הם אף פעם לא דיברו עלייך?" שאלתי,
"ואם אתה מת איך אתה מולנו פה?" שאלה בתקיפות אליס שעמדה על רגליה כבר.
"מישהו הכניס לי דם ערפדים למערכת הדם שלי לפני שנהרגתי אבל לא בשביל זה הגעתי הנה." הוא נד בראשו,
"אז בשביל מה באת הנה?" שאלה אליס, עיניי נפערו. "היוצרים."
"מה לך וליוצרים?" שאלתי, טיילור התפרץ פנימה לחדר. הוא נשאר עם הבגדים של אתמול מסדר מעט את שיערו בעודו נכנס. "טיילור!" קראתי לעברו, הוא הביט בשנינו.
"גם ככה אני אשכח את כל הדברים האלה אז תנו לי לפחות לזכור אותם לכמה דקות טובות." הוא אמר ומשך בכתפיו, עיניו הכחולות בהירות של אריק ננעצו בטיילור בחשדנות. זה הזכיר לי את מבטו של תומאס בכל פעם שהוא חושד במישהו.
טיילור התיישב על מיטתי ושמע לשיחתנו.
"היוצרים חטפו אותי לפני שלוש שנים. פגשתי את כריס כבר ושחררתי אותו מג'רמי אבל הוא ביקש ממני לספר לכם את מה שאני יודע." הוא אמר וזה גרם לכולנו סקרנות.
"הם עבדו במשך שלוש שנים כבר?" שאלה אליס בפליאה,
"הם עובדים על פורייקט במשך עשור כמעט. הם קוראים לפרוייקט הערפד המכני." הוא אמר והחל להסביר לנו מה הוא יודע. הוא התיישב על הארגז החום הארוך שהיה בקצה חדרי ונשען על הקיר. נזכר בעברו.
"הערפד המכני?" שאלתי באי הבנה,
"כשהם חטפו אותי הם אמרו לי שאני אהיה המפתח לפורייקט שלהם. הם הפכו אותי לערפד שמסוגל ללכת באור היום, חסין לנשקים עשויים עץ ולמים קדושים."
"אתה חסין לכל החולשות של הערפד הטבעי אבל אתה ערפד." אמרתי בסיקור מלא. הוא הנהן.
"אני פגשתי גם בתא שותף שנקרא ג'ונתן, הם שינו אותו ליצור שנקרא ערפד שחור. הוא חסין גם לאור השמש ולנשקים מעץ." הוא אמר, נזכרתי בג'ונתן הערפד היפיפייה בצורה מעצבנת עם שיערותיו הבלונדיניות המתולתלות ועיניו הכחולות.
"אז אתה ערפד שחור." אמרה אליס, הוא טלטל את ראשו.
"לערפד שחור יש גם טפרים שחורים וחשיבה אפלה של מוות והרס וחורבן כל הזמן." הוא אמר והביא דוגמאות לערפד שחור. "היום בבוקר, בסביבות חמש בבוקר ערפד וינרין פרץ לדירה שלי בכדי לחסל את כריס. הוא מספר שאני הייתי בעל עיניים כסופות לחלוטין, ללא אישונים. רק צבע כסף." אמר וצמרמורת קלה עברה בעמוד השדרה שלי.
"העניין הוא שהם דיברו בזמן השהות שלי על הערפד המכני על כך שיהיה לו- כוח של ערפד, רעל של איש זאב ו –" הוא אמר וקטעתי אותו.
"התרפאות מופעלת במוות ודאי." אמרתי, הוא הנהן והוסיף "ולא ירגיש כאב."
"אז הם שינו את אחד מהחבורה שלנו לכזה? אותי הם הרגו בכדי שאני אהיה ערפדה עליונה. אליס מתרפאה באופן מדהים אבל היא לא אמורה להתרפא ותומאס לא מתרפא כלל." הסברתי במהירות.
"ומה זה אומר בדיוק- התרפאות מופעלת במוות ודאי?" שאלתי,
הוא משך בכתפיו ואמר "היוצרים הם אנשים מסתוריים, הם עובדים על הניסוי הזה במשך עשור שלם ואני חושב שהם מצאו את המתמודד המושלם להיות הערפד המכני והוא אחד מהחבורה שלכם. אולי אפילו אני."
"איך נדע מי הערפד המכני?" שאלתי,
"אני לא יודע. אני מניח שהוא יהיה חזק יותר מכולם, מהיר יותר, הוא לא ירגיש כאב בכלל." הוא סיכם את דבריו.
לפתע שמעתי צפצוף מגיע מהאזור של טיילור, צפצוף מציק ומעיק. כל הערפדים בחדר הביטו בטיילור וגם אליס. הוא אחז במכשיר קטן המוציא רעש מעצבן,
"טיילור מה קורה כאן?" שאלתי, הוא חייך במסתוריות.
"היוצרים הגיעו לעיירה שלכם והם לא יעצרו עד שכולכם תהיו מושמדים על ידי הערפד המכני." הוא צחק לאחר דבריו.
"מה? מה הולך פה?" שאלתי, מכווצת את אצבעותיי לאגרוף.
"מה שהולך כאן הוא שטיילור הוא צייד אפל." מיד אריק קפץ ממקומו ונעמד על רגליו. נעמד בעמידת קרב.
"אתה בגדת בנו.." לחשתי בצער, "אל תיקחי את זה קשה מדיי ג'ס יקירתי." הוא אמר, צבע עיניו נצבע בשחור כהה שמנוגד לרגשותיו שאני חשבתי שאני מכירה אותו.
אריק חשף את ניביו הצחורים, אני עוד לא ידעתי כיצד לשלוף את הניבים שלי אבל ידעתי דבר אחד.
טיילור הוא לא מה שחשבתי שהוא.