בלה סוויטר פרק 6 (חלק ב')
שון הביט בי במבט שאמר: 'את חושבת שתצליחי להוציא את עצמך מזה?'
בלי להגיב לו הצבאתי לכיוון האוזן שלי ואמרתי: "אוזני-עתלף", עוזני גדלו מול עייניו המרשימות בצורה סנובית של שון מג. הקשבתי לקולות היער, טיירו עמד להגיד משהו אבל כריס השתיקה אותו. הצמדתי את ראשי לקרקע הקרה והאזנתי לקול חלוש של פירפור מים.
"בכיוון ההוא" אמרתי, "כשלוש מאות מטר צפונה". הצבתי לכיוון הכללי.
"באו נזוז" אמר שון בקול שהפגין מנהיגות. הוא ניפח את חזהו הרחב והחל ללכת לכיוון צפון אילו הוא צועד בתהלוכה. טיירו גיחך חרישית והלך אחריו. וונדי הלכה לה בצילו של שון, ממש אילו היא הייתה הצל שלו.
"למה היא לא מוציאה מילה?" שאלה אותי כריס שראתה לאן אני מביטה.
"אין לי מושג. אני לא יודעת בקשר לשני אלה, וונדי… יש בה משהו לא טבעי, אני מרגישה את זה".
המשכנו ללכת בעקבות שון. למרות שהוא לא התמצא בטבע הוא הקרין ביטחון עצמי גדול והוא היה דרוך, אילו מוכן להילחם בכל זמן. אני רק מפחדת שבנו…
"אז לא סיפרת לנו מה ההתמכות שלך" אמרתי לשון. הוא לא הביט בי, הוא רק האיף מאט את שיערו השתני והזדקף מאט יותר, "אני לא מוסר את תחניקות הלחימה שלי, רק בזמן הצורך!"
"ואתה מצפה שנבתח בך?" שאלתי, מקווה שישבר.
"כן, אין לכם ברירה אם אתם רוצים מספיק מכשפים שילחמו במטנקשים".
ברגע זה הבנתי שלא יהיה קל עם התיפוס הזה. הוא יותר מדי קשוח, אילו שומר את כל הרגשות בפנים.
"אז, אתה לא מוכן להגיד לי באיזו שיתת לחימה אתה משתמש, אבל אני כן יודעת שאתה לוחם…"
"ואיך זה?" שאל בניסיון להראות כמה שפחות אחפתיות.
"אתה דרוך, אילו אתה אומד להילחם כך שאני גם מניחה שאתה לוחם ידנית."
"מרשים יחסית לילדת חיות מחמד" ניסיתי לא להתפרץ אליו: ילדה? חיות מחמד? ניסיתי לחשוב חיובי, הוא בכל זאת אמר (בצורה עקיפה) שהוא התרשם ממני! אולי ילמד להאריך אותי עם הזמן… אוי נו! אני ממש חייבת להפסיק לתת למחשבות שלי לנדוד! מי אמר שנישאר יחד לזמן?
"אה, חברה!" קרה כריס, "אתם צריכים לראות משהו!"
תגובות (2)
תמשיכי בבקשה:)
תודה!