בלה סוויטר פרק 14

המפלצת שעמדה מולנו הייתה מבעיתה: היו לה שיניים בגודל של פגיונות, ארבעה רגלי זוחל בעובי של גלגל מכונית, עיניים צהובות גדולות ושביל של קוצים עד לזנבה הארוך.
"תודה לך, טיירו" אמרה המפלצת בקול חורק, "אני יוכל היום צהורים של מכשפים!"
"אבל… איך יצאנו מהשטח המוגן בלי לשים לב?" שאלה וונדי.
"אה, זה פשוט" גיחכה המפלצת, "אתם לא יצאתם מהשטח המוגן, חלקי הכאוס של היער הזה בולעים ברגעים אלו את מה שנותר מהשטח ה"מוגן" שלכם, גיבורים קטנים!"
"מי את?" שאל שון, "מה עשיתעם המכשפים האחרים?"
"אני הגוֹרקִיגַן הכי חזקה עלי אדמות" אמרה המפלצת, "אך לא, לא אני עושה את זה. אין זה מכוחי לשלוט בכאוס. אך אני מבטיחה לכם, יום יבוא והצבא יראה את כישורי ואז אני אשלוט! בנתיים אני אוכל כמה מכשפים קטנים וטעימים".
במהירות מדהימה הגורקיגן זינקה קדימה. בקושי התחמקתי.
"אוזני-עטלף" לחשתי. עכשיו יכולתי לשמועה מתי המפלצת הזאת מתקרבת. הצמחתי את הטפרים שלי והסטערתי לקרב.
הגורקיגן הייתה חזקה משחשבתי, היא העיפהבלי מאמץ כל אחד שהתקרב.
בון הפך ל… רגע, מה?! זה לא הקשת המפורסם שַארנִי קִיב? לא, לא יכול להיות. הוא מת מזמן…
שארני, אה בון… ירה חץ לעין של הגורקיגן. המפלצת יללה בכאב ולאחר מכן בכעס, היא הסתובבה לעבר בון והתחילה להסטער. זו ההזדמנות שלי. קפצתי על גב המפלצת והתחלתי לשסף אותה בטפרי. המפלצת נהמה והעיפה אותי מגבה והמשיכה להסטער לעבר בון שרץ משם ככל שהספיקו רגליו ללכת.
הפחתי ליגואר ורציתי לתקוף אבל שון עצר אותי, "אני יעשה את זה, את תצילי את בון". הנהנתי ויצאתי לדרך. הגורקיגן הייתה מהירה, אבל אני יותר. טסתי לעבר בון -שחזר להיות עצמו ולא גיבור ילדים ז"ל- ותפסתי אותו בפי. הנחתי אותו על גבי ושיניתי צורה, מיגואר לסוס.
דהרתי לעבר וונדי וכריס והאפתי אותן על גבי. המהירות שלי ירדה בגלל המשקל הרב שהיה על גבי, אבל לא התיאשתי.
"מה אם שון?" שאלה וונדי בדאגה. "הוא יהיה בסדר" אמרה לה כריס.
"איפה בלה?" שאל בון בטמימות.
נשפתי בכאס כאומרת: אתה עלי, יא מפגר! מי אתה חושב שנושא את המשקל הכבד שלך?!
"אתה יושב עליה" אמרה כריס.
"אני מה?!" בון נרתה לאחור מאט והביט בי בפליא.
"בלה, זה שוב השטח המוגן, את יכולה לעצור" אמרה וונדי.
"לא היה צריך יותר מזה כדי לעצור אותי. בלי אזהרה מוקדמת, הפחתי לבת תמותה שוב והתגלגלתי הצידה כדי שהאחרים לא יפלו עלי.
"איי, בלה!" מחה בון.
"חשבתה פעם על דיתה? הרגתה לי את הכוח סוס!"
"אני רואה את שון!" אמרה וונדי.
הסתובבתי, זה באמת היה שון. רק שאחרי שון רצה מפלצת צמעת דם. הוא בקושי הגיע לשטח המוגן בזמן. המפלצת נעצרה בפתאומיות, אילו קיר בלתי נראה נמצא לפניה.
במשך כמה זמן היא ניסתה להפיל את ה"קיר" בנגיחות, אבל אחרי כמה נסיונות היא התיאשה וחזרה ליער הכאוס.