בית ספר לערפדים פרק א'

אני קייטי, בת 15, עולה לכיתה ט. אני גרה בקליפורניה.
החיים שלי די נורמליים, עד שאמא שלי קראה לי לשיחה הבאה:
"קייטי, בואי רגע,אני צריכה לדבר איתך…"
"מה?" קראתי מחדרי מלאת חוסר רצון לצאת מהספר שקראתי באותו הרגע.
"אני רוצה לדבר איתך בקשר לעבודה שלי ולבית הספר" צעקה מלמטה.
"מה קשור העבודה שלך ללימודים שלי?" כבר התיישבתי לידה על הספה בסלון.
"תעזבי את האייפון ותקשיבי לי טוב טוב" נתתי לה אותו באי רצון.
"מה?"
"את יודעת שפיטרו אותי מהעבודה ואני מחפשת עבודה חדשה."
"אז??"
"מצאתי עבודה…"
"יופי לך…" חטפתי את האייפון חזרה.
"חכי, לא סיימתי לדבר!"היא חטפה אותו שוב .
"מה?" שאלתי ברוגז.
"אני מצאתי עבודה בניו יורק." אמרה בלחש כנראה בגלל שפחדה מהתגובה שלי.
"מה זאת אומרת? מה עם הבית ספר? מה עם החברות שלי? אני לא רוצה לעבור!"
"זה לא לשיקולך! ואם לא תהיה לי עבודה איך את רוצה שנחיה?" היא הרימה את קולה.
"אמא!! לא אני לא עוברת!"התקפתי חזרה.
"את לא תצעקי עלי!את שומעת!" היא ניצחה ואני השפלתי את ראשי מטה.
"את תלמדי בתיכון חדש בניו יורק, ויהיה לך שם כיף מאוד!"
"בטח כולם שם יהו ערפדים או משהו" גיכחתי…
אחרי כמה שבועות כבר התכוננו למעבר.
אני גם ראיתי את התיכון החדש ….
הם הסתכלו עלי כאילו שאני פריקית אונפלתי מהירח או משהו…
ת'אמת הם נראו לי ככה .

: המשך יבוא…..: