בית משונה

פתחתי את הספר שהיה זרוק על הרצפה. הספר היה ישן נורא ומלוכלך ,אפור מרוב ללכלוך וזוהמה.
זה היה יומן. אסור היה לי להכנס לפה אבל יצר הארפתקנות שלי משך אותי. נראה מה החברים שלי יגידו על זה. אני אפילו מביאה להם הוכחה שהייתי "בבית הרדוף רוחות".
מי בכלל מאמין בשטויות האלה. אתחלתי לקרוא ביומן. בדף הראשון היה רשום בגדול "אש". הרחתי ריח עץ נישרף באוויר. הסתובבתי וראיתי שאני מוקפת בעיגול של אש. כאילו מישהו צייר מעגל מושלם סביבי. המעגל נהיה קטן יותר . האש התקרבה אליי לאט לאט.החום היה בלתי נסבל. התכופפתי והנחתי את הראש שלי על הרגליים . ישבתי כולי מכוובצת , מחכה לרגע שבו ארגיש על בשרי את האש והכאב.
פקחתי את העיניים וראיתי שהמעגל עם האש נעלם. רצתי לכיוון הדלת אבל הדלת היתה נעולה. בדקתי את החלון וגם הוא היה נעול. רציתי לבכות מרוב תסכול. זהו , אני אמות פה. התחלתי להעיף רהיטים מרוב פאניקה וכעס.בזמן שהעפתי את הכיסא נוצר חור בקיר. דרך החור ראיתי מדרגות . לקחתי את הכיסא והתחלתי להכות את הקיר איפה שנוצר החור. עברתי דרך החור שנהיה רחב מספיק בשביל לעבור דרכו.
ירדתי במדרגות לאט כי לא ראיתי לאן אני הולכת. אפלה שררה במקום.