בין קירות הוגוורטס פרק תשיעי … שיא אישי ! עוד שנייה עשר !
בין קירות הוגוורטס
פרק תשיעי
" וואו ! " החניקה ג'יין צעקה ובתמורה לכך יצא לה קול צרוד ומחוספס. " כן, ממש וואו !" אמרה אנה והביטה בפליאה בחנות. והיא באמרת היתה ממש מדהימה –
בכל מקום היו סלסלות חתולים, אוכל לחיות, קרפדות בקופסאות וכלובים שבהם תנשמות וינשופים ממנים שונים. הם פנו והאגריד אמר שאם הן שמות לב לחיה שמוצאת חן בעיניהן, שיגידו… אנה מיד ראתה חתולה ממש מהממת, בצבעים חום, שחור, לבן ואפור שהסתדרו בכתמים על גופה. " נקרא לה…. ליידי ! " אמרה אנה בשמחה והחזיקה את החתולה בידיה. החתולה הגיבה בגרגור ארוך ובהתחכחות באנה. " היא אוהבת אותי ! " אמרה בשמחה אנה. " יופי ! " ג'יין אמרה, בנסיון להראות שמחה, למרות שהיתה מדוכדכת כי היא עוד לא מצאה את בעל החיים שלךה, ונדמה לה שעברו כבר בערך 30 דקות, והיא חחשה שהאגריד יגיד שעכשיו הולכים ושאפשר להסתדר גם בלי חיית מחמד. ואז, רק אז, היא ראתה אותת. זו היתה תנשמת יפיפיה, צחורה כשלג, מקורה צהוב כשמש, וראשה מתעגל בצורת לב שהלמה את צורת גופה עטורת הנוצות. " היא יפיפיה. " אמרה ג'יין, ואנה הסתובבה לראות במי מדובר וכשראתה את התנשמת בהתה בה בפה פעור. " נכון. היא יפיפיה. " הסכימה איתה אנה. " אני לוקחת אותה " אמרה ג'יין ונגשה לעבר התנשמת. ואז בא אדם שחסם את דרכה." היא שלי !" הוא צרח. " התנשמת הזו שלי ! " הוא צעק על ג'יין. " ומי אמר שהיא שלך בדיוק ? " נגשה ג'יין להתגונן, והלבישה על פניה שלווה מדומה, למרות שבתוך תוכה היתה מפוחדת עד מוות ורצתה לרוץ לקרוא להאגריד או לברוח משם בצרחות. האיש היה עם שיער שחור ושמנוני, ונראה מפחיד במיוחד. וג'יין שיערה שהוא בן 40 ומשהו לפחות. היה לו קול צרוד וממש ממש עבה, וכשדיבר, אנה וג'יין בקושי הבינו מה הוא אומר. הוא לבש גלימה שחורה. " מי את ? " הוא צעק על ג'יין, ומאנה התעלם בכלל. " אהמ, אהמ. " אמרה מישהי שעמדה מאחורי אנה. " היי, אני הרמיוני ג'רינג'ר, ובאתי לשאול אותך, אדוני, מדוע אתה מתנהג לילדות האלו כך ? " שאלה ילדה בת גילן של ג'יין ואנה. " אני ?!" הוא צרח אליה. " אני ?!" הוא צרח . " כן, אתה. " ענתה לו בשלווה אמיתית, ולא מדומה, הרמיוני ג'רינג'ר.
תגובות (0)