בין קירות הוגוורטס פרק שלישי

בין קירות טירת הוגוורטס
פרק שלוש
"אה, טוב. את המשמעות של השם שלך אני לא יודע." האגריד אמר. "מה ?! " צעקה ג'יין. " אני לא מאמינה ! " " מה יש לך לא להאמין ? אני לא אחד הקוסמים הכי מבריקים בעולם " הוא אמר. " אז מי כן ?! " צעקה ג'יין. " אמרתי לך כבר, תשאלי את כבודו, פרופסור דמבלדור. הוא הרבה יותר חכם ממני." הוא אמר לה. " אה ? פרופסור דמבלדור ? הוא ? פתאום, ככה סתם, הוא פתאום גם רואה עתידות, נוסף לכל השאויות שהוא מלמד ?!" היא צעקה. " איזה שטויות ? " שאל האגריד במבט של אין לי מושג על מה את מדברת. " מה איזה שטויות ? להוציא ארנב מהכובע וכאלה ? " עכשיו ג'יין דיברה בשקט יותר. " חה ! היא חושבת שזה קסמים של מוגלגים שאנחנו עושים שם בבית הספר! חה ! " צחק האגריד. " אז איזה קסמים אתם עושים שם ?" ג'יין נראתה עכשיו מבולבלת. " קסמים כאלה. " אמר האגריד ובו זמנית כיוון את המטרייה הורודה על אחד מהשולחנות שעמדו בחדר, וזה, בקול פיצוץ רם, נעלם. " אההה ! " צרחו כל הבנות, חוץ מאנה ומג'יין, שעמדו שם והסתכלו על המטרייה הורודה. אנה השמיעה כל נחרה, ואמרה, " זה מה שאנחנו עושים שם ? מפוצצים דברים עם מטריות ? " היא שאלה. " לא ! לא ! " האגריד נשמע מאוכזב. " אז מה עושים שם ? " שאלה בשקט ג'יין. פתאום לבה נמלא רחמים על האגריד. מסכן, היא חשבה לעצמה. אנה לעולם לא תבין, וגם אני לא. " זה בסדר, אם אתה לא רוצה לספר לנו, האגריד. " היא אמרה בקול רך, ונגשה אליו. היא ליטפה את גבו. אם היה עומד היא לא היתה מסוגלת לכך, אבל כעת הוא ישב ישיבה מזרחים שכזאת. " תודה ג'יין. אני הוא בסדר. "הוא אמר לה. "יופי." היא אמרה לו והוא קם. " טוב, אנה וג'יין, אני הוא אענה לכן על כל השאלות שלכן, ברגע שנגיע למקום של קוסמים. בואו, אנחנו הולכים מכאן. אני אעזור לכן לארוז. "