בין קירות הוגוורטס פרק עשירי ! ווהו !

בין קירות הוגוורטס
פרק עשירי
" ולמה שאני אגיד לך את השם שלי ?" ניסה להתחכם האיש המוזר. " למה שלא תגיד לי אותו ?" התחכמה אפילו עוד יותר הילדה הרמויוני ג'רינג'ר. " למה כן?" עוד פעם נסה האיש להתחכם, ושוב, הרמויוני ג'רינג'ר התחכמה עוד יותר. " למה לא ?" היא אמרה, והוא השיב בכעס : " את לומדת בבית הספר הוגוורטס, נכון, ילדה ?" הוא אמר לה. " כן, למה אתה שואל ?" היא אמרה . " אני שואל, כי אני, ילדה חסרת שכל שכמותך, מורה בבית הספר הזה, ושמי הוא פרופסור-…." הוא הדגיש את המילה הזו, והמשיך : " סנייפ, ולכן, ילדתי, את הולכת להיות אצלי העונש בשבועיים הראשונים, כל שבת בעשר !" הוא צעק עליה. ג'יין פערה את פיה, ופערה אותו אפילו עוד יותר, כשהרמויוני אמרה : " אין לך זכות לשלוט עלי כאן, אלא רק בבית הספר. העונש מבוטל ." היא אמרה והביטה בו. " הארר!" רטן סנייפ, הסתובב, גלימתו מתנופפת אחריו.
" וואו, היית מדהימה ! אני בחיים לא הייתי מצליחה לעשות את זה…. אני אנה, וזאת ג'יין." אמרה להרמויוני בהתלהבות אנה. " תודה רבה. " אמרה לה הרמויוני ג'רינג'ר. " אה, התנשמת שלך, ג'יין," אמרה לה והושיטה לה את התנשמת היפיפיה. " איך תקראי לה ?" שאלה אותה אנה, עדיין נרגשת. " אני חושבת שאני אקרא לה snow , או בקיצור, שלג." אמרה לה ג'יין. " תודה לך." היא הוסיפה ואמרה להרמויוני. "איזה שם יפיפה בחרת לה. " השיבה לה הרמויוני. " האגריד !" נזכרה פתאום ג'יין. " איפה הוא ? " הן מצאו את האגריד נדחק בפינה ומדבר בקול צרד עם איזה קוסם מוזר עם גלימה מרופטת. " האגריד ?" שאלה ג'יין. " כבר בחרתן חיות ? " נזכר האגריד. " כן, הנה ליידי, וזאת שלג. " הציגה אנה. " אה, וזאת הרמויוני." היא הוסיפה כבדרך אגב. " היי " אמרה הרמויוני להאגריד. " שלום לך, אני כאן הוא האגריד. " אמר לה האגריד, והוביל אותן לצאת מהחנות לאחר ששילם בקופה. " באו, עכשיו אנחנו הולכים לפונדק. "את הוא רוצה לבוא איתנו, הרמויוני ? " הוא פנה עכשיו אליה. " כן, למה לא. " אמרה ומשכה בכתפיה.