בחירות שצריך לבצע- פרק 4
אני לא מאמינה! יכול להיות שמצאתי דרך לצאת מהיער הזה? אני מתיישבת על סלע לצד הכביש כי כנראה שאני אצטרך לחכות הרבה זמן למכונית שתסכים להסיע אותי מכאן.
יש כאן נוף כל כך יפה והאוויר כל כך צח שזה לא יאומן, אם אמא שלי הייתה כאן והיה לי את הדברים שאני צריכה כדי לשרוד, יכול מאוד להיות שהייתי נשארת כאן.
הבעיה היא שאמא שלי לא כאן, אין לי מים, אין לי אוכל, אני לא יודעת איך להגן על עצמי מטורפים ועוד הרבה בעיות נוספות, אז לא, אני לא יכולה גם להישאר פה וגם להישאר בחיים.
לאט לאט אני מרגישה שאני נרדמת, אז אני סוטרת לעצמי וקמה. אם אני אשב כאן ולא אעשה כלום אני בטוח ארדם בסוף ואי אפשר לדעת מתי אני אתעורר בפעם הבאה, אם בכלל, ועוד פעם המחשבה הזאת צצה במוחי, מה אם אני עדיין חולמת? אני חייבת לצאת מהמקום הזה, הוא גורם לי לחשוב מחשבות של ומה אם… התחלתי לשמוע רעשים של מנוע עובד, כאילו מישהו קרא את מחשבותי. נעמדתי באמצע הכביש כדי לסמן למכונית לעצור. המכונית נסעה במהירות כאילו הנהג בורח ממישהו ולכן התחלתי להסס לחשבתי לסגת מהכביש אבל אז ראיתי את הנהגת ונשארתי במקומי עד שהמכונית נעצרה סנטימטרים ספורים לפני. "תכנסי למכונית!" צרחה אמי דרך החלון. אני פתחתי את הדלת במהירות ונכנסתי למכונית. כמעט מיד שמתי לב שהמצח של אמי מלא בזיעה והיא נראת מאוד לחוצה. אנחנו נוסעים ממש מהר ואני מאוד פוחדת שכשתהיה פנייה אמי לא תצליח לפנות בזמן. "אמא למה את נוסעת כל כך מהר?" שאלתי בלחץ "אין לי זמן להסביר לך הכל עכשיו, אני אסביר לך כשנגיע לבקתה". אין לה זמן להסביר לי *הכל*? כשנגיע *לבקתה*? כמה היא בדיוק מסתירה ממני?? אנחנו פונים פנייה חדה לתוך סבח שיחים ואני עוצמת עיניים, אבל שום דבר לא קורה.
אני פותחת עיניים ומגלה שאנחנו במקום אחר עם בקתה נחמדה ועם פרחי גינה. האם הרגע השתגרנו ממקום למקום? האם זאת הייתה טלפורטציה? מישהו יכול להסביר לי מה קורה פה??
תגובות (4)
הסיפור סוחף, וממש אפשר 'לראות' אותו. זו בדיוק הסיבה שלדעתי הפרק קצר מדי.
הנראות השתפרה פלאים. יפה מאוד.
הפיסוק בפרק הקודם היה טוב, הפעם קצת פחות. משפט תקני בעברית מכיל נושא אחד בלבד. לכן,
"זה לא יאומן[.] אם אמא שלי" – נקודה במקום פסיק.
"והיו לי הדברים" – ברבים, 'היה' זה יחיד.
"אמא שלי לא כאן[.]"
"הרבה בעיות נוספות[.] אז לא" – גם חצי נקודה [;] אפשרית.
"בטוח ארדם בסוף[,] ואי אפשר" – אופס, חסר פסיק. בהתחשב בכך שאת מרבה להשתמש בפסיקים, זה סתם פספוס. לחלופין, שמתי לב שברור לך כי לפני וא"ו החיבור אין פסיק. אלא שכאן זהו משפט מורכב.
"אם בכלל[;] ועוד פעם" – אפשרי גם נקודה.
"מחשבות של [']ומה אם[']… " – הגרש הסוגר יכול לבוא גם אחרי שלוש הנקודות.
לפני "התחלתי לשמוע" – לרדת שורה.
"בורח ממישהו[,] ולכן" – שוב, משפט מורכב. לא וא"ו חיבור.
"להסס[.] [לרגע] חשבתי" – או להשמיט את ה-למ"ד.
כל תחילת ציטוט – בתחילת שורה. עד כה לא היו שיחות, כך שרק עכשיו זה רלוונטי.
"שאלתי בלחץ[.]" – ולרדת שורה. שוב תחילת ציטוט.
המלצה: כל שאלה בשורה נפרדת: "אין לה זמן", "כשנגיע", "כמה היא". למרות שזה נכון וחוקי כפי שכתבת, ירידת השורות מעצימה את התמיהה.
לפני "אנחנו פונים" – לרדת שורה.
"סבך שיחים" – זה לא מסובך, ובטח שלא 'סבח'.
"במקום אחר[,] עם בקתה".
מהשתלשלות האירועים, ברור לי שהאמא ידעה שבתה גיבורת הסיפור נכנסה אל התמונה. קיצור הדרך הוביל לתמונה אחרת, כנראה גם היא ציורה של האם.
ממה האם מפחדת? מה מיוחד בבקתה המסויימת הזו? איך בכלל נכנסו השתים אל התמונה?
בקיצור: וואו.
לגבי ההדגשה, אם תרצי, פני אלי בהודעה פרטית.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
היי, עוד פעם תודה שכתבת לי את הדעה הכנה שלך, אתה לא מבין כמה אני מעריכה את זה. רואים שבאמת קראת את הסיפור ולא סתם רפרפת עליו ואני מודה לך על זה, כנראה אני צריכה לבחון אותו טוב יותר לפני שאני מסיימת לכתוב.
לגבי ההדגשה, אני באמת לא יודעת איך להשתמש בתוכנה הזאת ולכן אין לי שמץ של מושג איך לכתוב לך הודעה בפרטי, אשמח שתכתוב לי איך.
יש פה את כל מה שצריך לסיפור טוב, מתח, תיאור מקום, דמויות טובות, סדודווות כמה אני אוהבת את זהה
סודווות*