אש וקרח פרק 8
"חמש לפנות בוקר, למה?" שאל ואני נדהמתי, חשבתי שהגעתי לשם בסביבות הבוקר-צהריים והוא אומר לי שכבר לפנות בוקר של היום למחרת, 'הזמן כאן עובר הרבה יותר מהר מאצלנו או שהוא פשוט טעה בשעה או שאני טעיתי בהערכת הזמן שלי ובעצם היה ערב ובגלל שהשמש קרובה כל כך חשבתי שמוקדם יותר.' 'רגע, למה השמש קרובה כלכך באמת,' לא בזבזתי יותר מדי זמן במחשבה הזו ידעתי שהוא צודק, הרי זה העולם שלו.
"טוב, תוך כמה זמן אתה חושב שאני אהיה בשלה ללכת? נתון להערכתך." שאלתי.
"אני משער שמחר הכוויות כבר יעברו ובעוד יומיים תוכלי להתחיל במסעך, אני ממליץ לך על אורי וברן כמשתתפים הנוספים." הוא אמר, חייכתי אל אורי וברנדה,
"מה אתם אומרים, רוצים להצטרף אלי למסע למען הצלת עולמכם?" שאלתי בסמכותיות.
"כן!" שניהם אמרו פה אחד…
***
עברו יומיים והכוויות שלי החלימו לגמרי, החלטתי שזה הזמן הכי טוב לקרוא לשון וקאלה ולהתחיל במסע. כמובן אחרי שאני אפגוש את ההורים שלי וזה אמור לקרות בעוד כמה שעות, הלכתי ברחבי חצי האש כדי להעביר את הזמן, הכל שם היה אדמת חמרה אדומה עם נהרות לבה וכל מיני אנשים, הייתה שם קבוצת נערים ונערות שהתאמנו במה שנראה לי כמו כשפות אש, התקרבתי אליהם,
"אפשר להצטרף?" שאלתי את מי שנראה לי כמו המורה, הוא היה נראה בסביבות גיל החמישים, היה לו שיער חום כהה מאוד וזקן קטן.
"אולי, זה שיעור למתקדמים אז את צריכה ללמוד מהר, איך קוראים לך?" הוא שאל.
"ג'יין" עניתי.
"ג'יין, שם מוכר, את הבת של אוריון וקלרה נכון? יש עלייך שמועות בכל מקום, בטח שאני אוכל ללמד אותך, זה יהיה לי לעונג רב." הוא אמר ואני רק חייכתי ואמרתי תודה, אני לא רוצה לקבל עכשיו כל מיני פרוטקציות רק בגלל שאני הבת של שני האנשים המפורסמים ביותר כאן.
"טוב, תיכנסי לשורה, ותעשי מה שאני אומר." "כולם, עכשיו נלמד איך ליצור קיר הגנה מאש!" הוא אמר והדגים, כל אחד בתורו חזר על תנועותיו, היו חלק שהצליחו בפעם הראשונה, חלק בפעם השנייה וחלק שלא הצליחו בכלל. אני הייתי האחרונה וכשהגיע תורי הצלחתי ליצור חומת אש בגובה כמה מטרים, עשיתי עם הידיים תנועת דחיפה וחזרה והקיר נע לפי רצוני, בסוף הורדתי ידיים והאש חזרה למצב הלבה בחזרה לנהר.
"כל הכבוד! את קולטת ממש מהר, רואים עלייך שאת הבת של אוריון." אמר המורה בהערכה.
"מה עכשיו?" שאלתי, להוטה להמשיך.
"עכשיו? עכשיו אנחנו נלמד ליצור אש בעצמנו, ואני מזהיר אתכם, אש יכולה להיות פראית ומסוכנת אך באותה מידה היא יכולה להיות גם אנרגיה וחיים, אתם צריכים למצוא את האש הפנימית שלכם ולהוציא אותה החוצה." הסביר והדגים לנו, הוא הוציא אש משתי ידיו והפנה אותה לכל הכיוונים, "עכשיו תורכם," כמו קודם כל אחד הדגים בתורו והפעם כולם הצליחו, לא בידיוק הבנתי איך אני אמורה למצוא את האש שלי אז ניסיתי פשוט להתרכז ולמרבה הפתעתי זה הצליח, האש יצאה מידי בלהבות קטנות שהתגברו ובמהרה נהיו לעצומות בגודלן, לא הבנתי איך זה לא שורף את ידי ובכלל לא יוצר חום ושאלתי את המורה שהתברר ששמו מורו.
"התשובה פשוטה, כשאת יוצרת את האש בעצמך היא שלך ולא יכולה לפגוע בך, אך לאחרים היא יכולה לעשות נזק גדול מאוד ומשום כך צריכים להיזהר כשעושים כשפות אש, אם לא נזהרים אפשר לפגוע קשה באנשים הקרובים אליכם, חבר'ה זה מכוון גם אליכם, לא רק אל ג'יין." אמר וכולם הנהנו.
"תגיד, מה השעה? אני צרכה להיות אצל ההורים שלי בשש." שאלתי אותו כדי לוודא שאני לא מאחרת.
"עכשיו חמש וחצי, אני יכול להוביל אותך לבית שלהם אם את צריכה עזרה." הוא אמר לי.
"תודה וכן, אני מאוד אשמח שמישהו יוביל אותי אליהם." הודיתי לו.
"אין בעיה, השיעור בכל מקרה נגמר עכשיו אז כולכם משוחררים." הורה וכל התלמידים האחרים התפזרו, כנראה לבתיהם.
תגובות (0)