אש וקרח פרק 7
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי שוב על מיטה, כנראה במרפאה של חצי האש מכיוון שהמצעים שלה היו בגוון אדום כתום לעומת חצי הקרח ששם הם היו לבנים. מעלי רכנו שלושה אנשים. כמו קודם, אחד מבוגר ושני נערים בן ובת. לא העליתי שבני האש ובני הקרח כל כך שונים, אם בחצי הקרח האנשים היו בהירים בחצי האש האנשים היו די שזופים או כהי עור. למי שעמדו מעלי היה מראה כזה: למבוגר היה עור שזוף, עיניים חומות כהות ושיער שחור חלק שהגיע לו עד הכתפיים, לבן היה עור יחסית כהה, עיניים בצבע דבש ושיער חום קצר ופרוע, לבת היה עור קצת יותר בהיר מלשניים האחרים אבל עדיין כהה, עיניים בצבע כתום חום ושיער אדמוני ארוך ומתולתל עם גוונים זהובים וורודים,
הנער והנערה נראו בערך בגילי והמבוגר יותר נראה לי בסביבות גיל העשרים.
"מה קרה לי הפעם?" שאלתי במעט בכעס.
"פגע בך כדור קרח, למה אמרת 'הפעם', כבר קרה לך משהו דומה?" שאל המבוגר.
"בואו רק נאמר שכבר פגע בי כדור אש לפני כמה ימים, אז אני כבר מנוסה בזה" אמרתי והוא צחק.
"מנוסה אה, הבנתי, אז איך קוראים לך?" הוא שאל.
"ג'יין, ולך?" אמרתי.
"אני טים ואלה אורי וברנדה" אמר לי ושני האחרים חייכו.
"ברנדה, יש לך שם מאוד מקורי" אמרתי לה בנימוס.
"למען האמת לא ממש, ברנד זה אש בהולנדית אז ההורים שלי רצו לקרוא לי ברנדה, את יכולה לקרוא לי ברן" היא אמרה ואני צחקתי.
"טוב, ברן, אורי, נעים להכיר" אמרתי וניסיתי לקום להושטת יד ללחיצה, אך במקום זה נפלתי שוב על המיטה, 'אוף' חשבתי בכעס.
"אם את כבר מנוסה בזה, את לא אמורה לדעת שלא כדאי לקום? כל הגב שלך מכוסה בכוויות קור" אמר טים וגיחך.
"כן, אני מתארת לעצמי, קודם הוא היה מכוסה בכוויות חום, האחות במרפאה בחצי הקרח אמרה שחלק מכוח המים שלי הוא כוח ריפוי אז אני מרפאת את עצמי מהר יותר, דרך אגב, כמה זמן הייתי מעולפת?" שאלתי.
"כמה שעות, אורי מצא אותך וישר הביא אותך הנה." הוא אמר.
"וואו, לבנים בעולם הזה יש איזה קטע של להביא אנשים מעולפים למרפאה או משהו? תודה אורי." אמרתי וחייכתי, גם הוא חייך.
"אולי, אני לא יודע." אמר.
"טוב, אז אני חייבת לכם גם כמה הסברים, נכון?" שאלתי וכולם הנהנו, כמו שחשבתי, אז סיפרתי להם את כל הסיפור, מהקטע של הנבואה, השער וההורים שלי ועד הקטע שהגעתי לשם כדי לחפש את השניים האחרים שיעזרו לי, הם היו מרותקים לכל אורך הסיפור וכשגמרתי כולם בהו בי.
"אני מכיר את אוריון וקלרה, בעצם אין מישהו שלא מכיר אותם, נראה לי שאוכל לסדר שהם יבואו לכאן, הם בטח ישמחו לדעת שהבת שלהם חזרה." אמר טים ואני חייכתי.
"אני מודה לך מקרב לב" אמרתי לו, "מה השעה?"
תגובות (2)
אני קוראת חדשה והסיפור נשמע ממש יפה אבל הפרקים קצרים את צריכה לאריך אותם!
חוץ מזה ממש יפה!!
כן, אני יודעת שהם קצרים, אני משתדלת להאריך אותם, אני אשתדל יותר.