אש וקרח פרק 5
"למה את מתכוונת בנחים?" שאלתי.
"פשוטו כמשמעו, הם נחים בביתם שבחצי האש, קלרה רצתה לעבור לצד האש ואוריון הסכים, אל תדאגי הם לא מתו" היא אמרה וצחקה.
"אז זה אומר שעכשיו אני עוד יותר צריכה ללכת לצד האש" אמרתי ושוב ניסיתי לקום ללא הצלחה, שון צחק,
"את לא מוותרת, מה?" הוא שאל תוך כדי צחוק.
"לא, אני רוצה למצוא את שני האחרים מהנבואה וגם גיליתי הרגע שההורים הביולוגיים שלי נמצאים שם, נראה לך שאני אוותר?" אמרתי ותוך כדי גם ציינתי עובדות.
"אז אני מצטער לבשר לך, אבל ייקח כמה ימים עד שתוכלי ללכת לשם ולפגוש את הורייך." אמר בסמכותיות וצחק.
"טוב, נכנעת. עכשיו צאו כולכם אני רוצה לישון." אמרתי בטון מתנשא והם צחקו ויצאו מהחדר.
***********************************************************************************************************
~חלום~
"שלום לך ג'יין, את שמחה לראות אותי?" שאלה דמות מתוך האפלה.
"לא, למה אתה שמח לראות אותי?" שאלה ג'יין שדיברה, אני הייתי כמו עומדת מהצד והקשבתי לשיחה שהתנהלה ביני לבין הדמות השנייה.
"אני מאוד שמח לראות אותך, במיוחד עכשיו שהכוח שלך בשיאו, אני אוכל לקחת אותו בקלות." אמרה שוב הדמות.
"למה לך לקחת את הכוח שלי? אתה ממילא לא תצליח לעשות את זה בלי המכונה הזאת שלך," אמרה הדמות שהייתה אני והוסיפה, "חוץ מזה אני עוד לא יודעת מי אתה, אכפת לך להראות את עצמך?"
"למה לא, אלה השעות האחרונות שלך אז מגיע לך לראות אותי, ואל תבני על חברייך הטיפשים הם לא יוכלו לעזור לך" אמרה הדמות ומתוך האפלה יצא איש מבוגר שנראה בשנות השישים לחייו, הוא היה די רזה ושערו היה אדום עם גווני לבן, תיארתי לעצמי שהוא צבע אותו.
"אתה לא קצת מבוגר כדי להיות פושע? תמיד חשבתי שפושעים הם יותר צעירים ונורמליים, סליחה שאני אומרת את זה אבל אתה לא צעיר ואתה גם די מכוער" אמרה הדמות שהייתה אני וצחקה, "אה כן, איך קוראים לך?" הוסיפה. פניו של האיש האדימו מכעס ומבושה והוא אמר:"קוראים לי באסיק וכרגע תם זמנך…"
הוא הוציא סכין מחגורתו ונעץ אותה בליבי…
***********************************************************************************************************
ואז התעוררתי…
תגובות (1)
מגניב…