אש וקרח פרק 11

ברגע ששון אמר את זה שתינו השתתקנו והסתכלנו לאן שהסתכל ואני רק אגיד, שאחרי שהסתכלתי לשם ממש הצטערתי על זה. גל קור התקדם במהירות אל חצי האש והקפיא את כל מה שנקרה בדרכו בחצי הקרח, למרות שהכל שם כבר קפוא.
זה היה ממש מלחיץ, בלשון המעטה והגל הזה היה ממש מהיר והערכתי שיש לנו רק כמה דקות כדי לעצור אותו.
קאלה הסתכלה עלינו במבט שואל, "אם לאחד מכם יש רעיון כלשהו שיגיד אותו עכשיו, אין הרבה זמן."
"אם הדבר הזה עשוי ממים או קרח אז יש שתי דרכי פעולה, הראשונה היא להקפיא אותו מהיסודות שלו ועד לסופו, והשנייה היא להפשיר אותו כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב. אם נבחר בדרך הראשונה נצטרך לפעול עכשיו ובמהירות ואם נבחר בדרך השנייה נצטרך לחכות עד שהגל יגיע לחצי האש ואז נוכל להתחיל להפשיר אותו עד שיהיו רק אדי מים," אמר שון והוסיף, "אנחנו צריכים לבחור עכשיו, אין לנו הרבה זמן!" אם אתם חושבים שמה שהוא אמר לקח כמה דקות, אתם טועים לגמרי, הוא דיבר ממש מהר ולא עברה יותר מדקה כשהוא סיים לדבר.
"אני חושבת שכדאי ללכת על האפשרות השנייה כי בעוד שתי דקות בערך הגל יעבור את הגבול וגם בגלל שברגע שהוא יעבור את הגבול לא נוכל להקפיא אותו יותר ויהיה יותר קל להפשיר אותו לגמרי בחום של חצי האש." אמרה ברן.
"אני מסכימה איתך לגמרי." אמרתי וכל השאר הצטרפו לדעה, בדיוק כשהגל עבר את הגבול.
"מתחילים עכשיו. אורי ואני ננסה לאדות את זה בזמן שאתם תגייסו עוד כשפים לעזרה ואת הלא כשפים תכניסו למסתור." אמרתי בזמן שאני שולחת גלי אש לעבר הגל וכך גם אורי.

במשך פרק זמן שהרגיש כמו נצח אורי, אני ועוד כשפי אש שהתגייסו לעזרתנו שילחנו לשונות אש לעבר הגל בניסיון להפשיר אותו, אך כל מה שהצלחנו לעשות היה רק לגרום לו להפוך למים רותחים שניתזו לכל עבר. מלאת כוויות, באיזשהו שלב הרגשתי גל של אנרגיה יוצא ממני ואת האדמה רועדת, כשהסתכלתי קדימה ראיתי פתח נפער האדמה ובולע לתוכו ברגע את כל הגל שהספיק כבר קצת להתקשות בזמן שכולם נדהמו ממה שקרה למול עיניהם, שמעתי קולות שדיברו אלי אבל לא הצלחתי להבין מה הם אמרו, הייתי במין טראנס כזה, הכל היה מעורפל. כשהשרידים האחרונים ממה שהיה קודם לכן גל קור בגובה של כמה עשרות מטרים נשאבו גם הם לתוך הבור הוא נסגר ואני הרגשתי שכל רוחי אוזלת ואיבדתי את ההכרה, לא לגמרי.
נ.מ. אורי
באיזשהו שלב כשכולם כבר התחילו להתעייף, איזה כדור עטף את ג'יין והיא זהרה. סדק עצום נפער באדמה ובלע לתוכו את הגל. כולנו נדהמנו ואני הייתי בטוח שזה בא מג'יין.
"ג'יין!" שמעתי את קולה של ברן ושנייה אחרי זה היא עמדה לידי ובהתה בה, "מה קורה לה?" היא שאלה.
"אין לי מושג, זה נראה כאילו היא נכנסה לאיזה טראנס, אני חושב שהיא זאת שגרמה לבור באדמה להיפתח." אמרתי ושנייה אחרי זה התחרטתי על זה. גם מפני שזה מובן מאליו וגם בגלל ההבעה המזלזלת של ברן אחרי שאמרתי את זה ואימתה את השערתי.
"ברור שהיא גרמה לזה, דביל. מי עוד היה יכול לעשות את זה?" היא צעקה ובדיוק אז ג'יין הפסיקה לזהור והתמוטטה על הקרקע בעיניים עצומות.
רצתי אליה וכרעתי לידה, "ג'יין? ג'יין תתעוררי!"