ג'קסונים, ג'קסונים
השמיעו קול?
ווף ווף
גברת אולירי :)

אשת חתול-בת לגורל פרק 2

07/08/2013 640 צפיות אין תגובות
ג'קסונים, ג'קסונים
השמיעו קול?
ווף ווף
גברת אולירי :)

יש לי שער חום בהיר.
וחלק.
ועניים ירוקות כהות.
ובכנות, לא ידעתי מה הם רוצים ממני.
אשת החתול הביאה אותי למין בניין מוזר. אבל כנראה כבר התרגלתי שקורים לי דברים נורא מזרים,כי
מבחוץ, הבניין נראה כמו מלון יוקרתי, והדבר הראשון שחשבתי היה 'אלוהים ,חתולים הם כאלה מפונקים'
אבל ברגע שנכנסתי ,כמעט נפלתי על הרצפה מרוב הפתעה.
הגודל של המלון בפנים היה כפול !
והכל היה מעוצב באופן, פראי, או יותר נכון , כמו שמורה , היו שם כמה מחלקות , מקום שכנראה היה סוג של מתחם אימונים חתולי, הוא היה מחולק לארבע חלקים ענקיים : אפריקה , יערות הגשם, מדבר עם חול לבן, והר מכוסה שלג . וכל זה היה באמצע החדר.
היה שם גם מטבח, עם רהיטי עץ כבדים, והרצפה הייתה אדמה , מה שהיה ממש מוזר.
אחרי שעברנו את המטבח , היה שם סלון ענק. הספות היו באמצע קרחת יער, שלצדה זרם נהר, היו שם כחמש ספות ,ארבע פופים, וכורסה. הם היו מסודרים בחצי מעגל ומולם הייתה טלוויזיית פלזמה ענקית .
הרהיטים היו מוזרים, הספות והכורסה, היו עשויים אבן שמכוסה בצמח מטפס שנראה ממש רך ונעים.
הפופים לעומת זאת נראו כאילו עשויים כולם מצמח מטפס ועלי שלכת.
הייתי תשושה ,וכל כך רציתי לשבת שם ולהירדם , אבל אשת החתול המשיכה ללכת, ובלית בררה ,
הלכתי אחריה.
הגענו לעוד אגף, שהיה כולו חדרי שינה.
כשנכנסנו לחדר, הלב שלי צנח, צניחה חופשית מגובה מטוס.
הוא היה נראה כמו מערה . אבל מסודר באופן אנושי, יחסית לשאר המלון-חתולים.
המיטה הייתה רגילה אבל המצעים היו ירוקים בהירים.
היה שם גם שולחן כתיבה מעץ, שאליו הונחו מסרק עץ, כמה כלי כתיבה, מנורת לבה צהובה, משחיז סכינים (אני צריכה לדאוג?!) ושרשרת כסופה, עם תליון בצורת פעמון, רק שהוא לא צלצל.
"זה כדי לשמור על השקט כשמתקיפים." אמרה אשת החתול
"ואני ג'ינג'ר, דרך אגב." הציגה את עצמה.
"זאת בדיחה ? הפעמון הזה, בגלל שאנחנו חתולות?" שאלתי. הייתי בטוחה שהדבר האחרון שירצו זה ללכת עם פעמון כמו חתולים.
ג'ינג'ר צחקה. "לא. זה הסמל שלנו."
"ואם כבר מדברים, יש היום מסיבה של אנשי כלב, רוצה ללכת לרגל?" אמרה, היה לה חיוך שובב וניצוץ בעניים שמעיד על התרגשות.
"אנשי כלב זה מה שתקף אותך." אמרה
"בואי נלך ! אז הם הופכים לאנשים מכוסים פרווה עם ראשי כלב ואנחנו הופכים לחתולים קטנים?"
ג'ינג'ר חייכה חיוך ערמומי , ולפני שהספקתי אפילו להבין מה היא הולכת לעשות היא הפכה לזה.
הגוף שלה התכסה פרווה ג'ינג'ית והראש שלה היה ראש של חתול. אבל לא סתם חתול, אלא חתול בר מסוים שלא זיהיתי, אולי לביאה? לא , היא הייתה חתולת בר.
"אנחנו נלך בדמות האנושית שלנו, אחרת הם יבחינו בנו." אמרה ג'ינג'ר , וחזרה לצורתה האנושית
אחרי שלבשתי בגדים חדשים מארון שהיה בחדר, יצאנו למסיבה של האויבים שלנו.
למה לכל הרוחות עשיתי את זה?
אני לא יודעת ….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך