אשליה

"אל תדאגי, זה ניתוח פשוט."
אמר האיש שחטף אותי. ניסיתי להתנגד, אבל הוא הזריק לי חומר, שבמהירות גרם לעיניים שלי לצנוח.
התעוררתי פתאום, ישבתי בבית שלי, בסלון. הבית היה ריק. נעמדתי. הסתכלתי סביב, פתאום הכל התחיל להסתובב. הייתה לי סחרחורת, נפלתי לרצפה והאדמה בלעה אותי. נפלתי מהשמיים לתוך ים, צפתי מעל המים כדי לא לטבוע. נתתי לזרם המים לסחוף אותי, לא זזתי כדי לא למשוך כרישים, אבל פתאום משהו תפס לי ברגל. הוא משך אותי לתוך המצולות, נאבקתי בכל כוחי, הסתכלתי סביב וראיתי את בלו. הקראש שלי. הוא נישק אותי באגרסיה, נתתי לו ברך ושחיתי למעלה, הוא שחה אחריי, תפס אותי בכל כוחו, וכשנתתי לו אגרוף… הוא פשוט נעלם. הסתכלתי סביב, וכרישים הקיפו אותי. עצמתי עיניים ושכנעתי את עצמי שזה רק חלום. ואז פתחתי עיניים, הייתי באמצע אי בודד. אבל מהר הבנתי שאני לא לבד. שמעתי צעקות מסביב, ואז מיליוני עכבישים ערסיים הקיפו אותי. הם רצו, הם היו מהירים. פשוט צרחתי: "תפסיקו!" וכולם.. מתו. התחלתי לבכות, ואז שוב הסתכלתי סביב, הייתי באמצע איזור מלא שלג. בלו היה מאחוריי ואמר: "אני לא נעלם בכזאת קלות.". הוא ליטף אותי במקומות שלא רציתי, פשוט ברחתי, רצתי ולא ראיתי לאן אני הולכת, הלכתי כנראה על קרח דק ונפלתי לתוך מי קרח.
"קומי!"
משכו אותי מהמים. נשמתי, כמעט נחנקתי. זה היה בלו. "כמעט טבעת באמבטיה. מה קרה?"
"כלום, זה רק אשליה שיש לי לפעמים."