ארצה פרק 8

"אמא! נו!תשאילי לי את המכונית שלך!" בקשתי מאמי בערב אחרי בי"ס.
"בסדר."אבל אתה מוציא זבל במשך אממ… שבוע!"
"בסדר" לחשתי מעוצבן.
"מה אמרת?"
"בסדר!" התעצבנתי והרמתי את קולי.
עליתי לחדרי לבחור מה ללבוש. כן, כן,אני יודע שאני נשמע כמו ילדה. אחרי המקלחת ועוד דברים שאין לי כוח לפרט אליהם,הייתי מוכן ונכנסתי לסובארו השחורה של אמא.
נסעתי לביתה של אנאבל . צלצלתי בפעמון וחיכיתי. לאחר כדקה אנאבל פתחה את הדלת. היא נראתה ממש יפה.
הובלתי אותה כמו ג'נטלמן למכונית, פתחתי לה את הדלת ובעצמי נכנסתי למושב הנהג.
"לאן אנחנו נוסעים?" שאלה אנאבל.
"זו הפתעה." עניתי לה. "את יפיפייה." אנאבל הסמיקה קצת. נראה לי. לאחר הארוחה שלקחתי אותה אליה, הלכנו לטייל בפארק של קוויבק. בפארק היה אגם מלאכותי המלא בדגים וברבורים. מסביב לאגם היה דשא רך לישיבה, ועצים גבוהים. כך שמרחוק הפארק נראה כמו יער.
יצאנו מהמכונית ואנאבל נדהמה. "זה מדהים!"
"אני יודע. אני בא לפה מאז שהייתי קטן. זה המקום האהוב עליי בכול קוויבק."
התחלנו לטייל סביב האגם. בפארק היו מעט אנשים. הרוב זוגות.
"שמעתי שאת אוהבת ספורט, זה נכון?" שאלתי את אנאבל.
"אמנדה כבר הספיקה לספר לכולם?"
"לא, אני פשוט שמעתי אתכן מדברות ליד הלוקרים."
" או, כן. אני מאוד אוהבת ספורט."
"איזה ענף אהוב עלייך?"
"רכיבה על סוסים. אבל מאז שעזבנו את וירג'יניה לא רכבתי על סוס."
"כמה זמן זה?"
"7 שנים." ענתה בעצב.
"קשה לא לעשות מה שאת אוהבת הרבה זמן."
"כן. אבל אני מסתפקת בחץ וקשת." לפני שאנאבל סיימה את המשפט נשמע רחש מהשיחים, ויצא מהם זאב ענק שנהפך אט אט לבן אדם.אנאבל צרחה והתעלפה. התבוננתי היטב ביצור. שמתי לב שהליכתו הייתה שקטה כאילו עף, לפי אור הפנסים בפארק, שצבע עיניו היה חצי ירוק וחצי חום. הוא היה לבוש במכנסי חאקי צבאיים.
איש הזאב התחיל לדבר.
"אתה זה שנכנס ליער בלילה שמצאו את חצי הגופה של הנערה?" שאל. קולו היה עמוק ועבה.בלעתי את רוקי והכרחתי את עצמי לענות."כן." יאיי! הקול שלי לא רעד.
"יופי. אתה זה שננשכת על ידי?"
"נראה לי. אתה הזאב הצהוב והענק?"
"יפ.ואני האלפא. אני יודע שקורים לך דברים מוזרים. כמו שמיעת דברים רחוקים, בריאות מפתיעה, וכשאתה מתרגש או כועס יוצאים לך ניבים."
"נכון. אבל מה זה 'אלפא'?" בתוך תוכי צעקתי: 'קקקקווווללללל!!!!!! אני איש זאב!!!'
ה'אלפא' המשיך. " אלפא הוא מנהיג הלהקה. זה שהופך בני אדם ליצורים. בטח אני חייב לך הרבה הסברים.,"
"משהו כזה,כן."
"או.קיי. תפגוש אותי בקצה המערבי של היער בשש בערב."
"אין בעיה."
"אה וטום? תיזהר מהילדה היא מסוכנת. תחזיר אותה הביתה ונסה להעיר אותה. תגיד שיצאה מהשיחים איזו טרנטולה והיא נבהלה."
"כן. רגע, איך קוראים לך?"
"ג'וסף. "
לקחתי את אנאבל הביתה , הערתי אותה והיא קנתה את הסיפור עם הטרנטולה. חזרתי הביתה כשראשי טרוד במחשבות.