ארץ בני האלמוות- קטע נוסף 3:

ברון הצליח.
הוא הצליח לאתר את מקור החיים של גאיה בעזרת התליון שקאלין הביא לו, והתחקה אחריו בעזרת אחד מהכישופים שלו.
שניהם עמדו באמצע שום מקום, שטח חולי מלא בסלעים, חלקם גדולים מאוד, וחלקן קטנטנים עד שבקושי אפשר לראות אותם, ומתחתיהם נחרכה צורת מנדלה משונה, שעוד אחת כמוה מצוירת על הקרקע ממש לידם.
" אתה בטוח שהבאת אותנו למקום הנכון?" שאל קאלין בספק.
" די בטוח, כן." ענה ברון, אחיו. " אבל אני לא מוצא שום מקור חיים בהמשך, כאן זה נפסק."
" למה אתה מתכוון?" שאל קאלין בחשש.
" בעולם הזה רמת הקסם חלשה, אני לא מסוגל לעקוב אחריה." הסביר ברון, " אבל היא לא מתה, אתה יכול להירגע."
" אז למה אנחנו לא הולכים למצוא אותה?" קאלין החל ללכת.
" אנחנו לא נוכל למצוא אותה." קרא ברון לעבר קאלין, והוא נעצר. " כל המקום הזה, מה שהוא לא יהיה, משתרע על מאות אלפי קילומטרים. מבלי כישוף האיתור יעברו מאות שנים עד שנמצא אותה."
קאלין הסתובב לעברו, " אז מה אתה מציע?" שאל.
" היא חיה, נוכל להתנחם בכך." ענה ברון, " ואולי בהמשך נוכל לחפש אותה."
קאלין התקרב אל ברון בחיוך עצוב מעט, " אני מודה לך על שאתה עוזר לי, זה לא מובן מאליו."
" זה מה שאחים עושים." ענה.
" תפסיק, אתה מתחיל להיות קיטשי." קאלין צחק והכה את ברון בעדינות בחזה.
" אני משתדל." צחק גם הוא.
ברון הושיט אליו יד בדרמטיות, " עכשיו קח את היד שלי." המשיך בהופעתו.
" בתנאי שתפסיק." הזהיר אותו קאלין, מתאפק לא לצחוק.
" בסדר." השיב ברון.
קאלין אחז בידו. אלומת אור בוהקת ירדה על שניהם ויחד איתה הם נעלמו מהמקום.