ארמגדון~ פרק 3- אליס, עדן, והוא! ♀
הזמן עבר במהירות, דקה אחר דקה, שעה אחר שעה והשעה של המסיבה של עדן הגיעה.
אליס הייתה ידועה כאחת שנורא מתלהבת מדברים מסוג כזה, לכן זה עזר לה להשיח את דעתה מה"משימה" שקיבלה.
היא לבשה את החולצה הראשונה והמכנס הראשון שמצאה בארון. לא שלא היה אכפת לה מהלבוש, פשוט שהכול אצלה היה מתאים לזמנים כאלה… וכך היא הגיעה למצב שהיא לובשת חולצה בגווני הוורוד והלבן, בלי שרוולים, ומכנס ג'ינס קצר שקצוותיו רפפו קלות.
אביה 'הקפיץ' אותה אל המסיבה. הוא החליט לא לקלקל לה את הערב הזה בגלל ה'משימה' חשובה עד כמה שתהיה…
אליס נפרדה מאביה ובחיבוק ובאזהרות רבות לגבי בנים, 'תמיד כל כך מגונן…' חשבה לעצמה, נאנחת. היא דפקה בדלת של הווילה הענקית, עצים רבים היו בגינה, והבית הלבן נראה כמו טירה ישנה.
מבפנים, הריהוט היה לבן, אך הוזז בכדי לפנות מקום לרחבת הריקודים וחור דלת ריק הפריד בין המטבח לסלון.
אליס נכנסה, מלאה במחשבות אל המסיבה, ומתעלמת מהשירים המקפיצים שעדן שמה ברקע, "אליס!" היא שמעה צעקה מאחוריה, היא הסתובבה וחייכה למראה אליס ונער אחר, נער שהיא לא הכירה.
"אליס, זה בן דוד שלי. מייק!" צרחה בקול, בשביל להתגבר על המוזיקה. "מה?!" צרחה לה בחזרה אליס מצביעה על אוזנייה כאומרת 'אני לא שומעת' .
עדן נאנחה ומשכה את מייק ואליס לכיוון המטבח והבר. "אליס- מייק. מייק- אליס. " אמרה קצרות.
"למה כל כך ריק פה?" שאלה אליס, מתעלמת ממייק לחלוטין. "כי המסיבה מתחילה רק עוד חצי שעה…" אמרה עדן כמובן מעליו, אליס שתקה. "מה?!" צרחה לפתע מנופפת בידייה בכעס.
"תראי לבן דוד שלי את השכונה בנתיים!! פליז!" קראה בקול. מנסה לעשות את הפרצוף שידעה שמשכנעה את כולם. עדן לא הייתה בת יחידה, אז היא לימדה את עצמה 'טריקים להשרדות' כפי שהיא קראה להם.
"אוח, טוב!" אמרה בכעס. "בוא." אמרה וחייכה חיוך מזויף בעודה מושכת את מייק אל החצר,
תוך שניות ספורות, הם היו בדרכם לפארק, "אני מצטער, " אמר, ופצה את פיו בפעם הראשונה. קולו המתוק ערער את אליס לרגע, "על מה?" שאלה ממשיכה לצעוד קדימה , " שבגללי את פה…" אמר בפשטות, "הא זה. לא נורא, אוויר צח עוד לא הרג אף אחד… נראה לי…" קראה אליס ופלטה צחקוק קטן.
היא הסתובבה אל מייק והתחילה ללכת עם הגב קדימה.
"אז אתה בן דודה של עדן הא…" קראה אליס משפשפת את סנטרה, בוחנת את הנער שניצב מולה.
עם מבט אידיוטי על פניו. "הממ, אליס?" שאל בגמגום. "מה?" ענתה לו תוקעת בו מבט ממתין.
"עץ" אמר בפשטות, "חץ? נראה לי המוזיקה דפקה לי את השמיעה…" אמרה משפשת את אוזנייה.
"עץ!" צרח עלייה ונעמד במקום, אך זה היה מאוחר מידי, אליס נתקעה בעץ ונפלה ארצה, "הא, עץ!" אמרה 'אני כל כך מטומטמת…' חשבה לעצמה. "אליס??" קרא מייק וניער אותה ממחשובתייה.
הוא הסתכל קרוב עלייה, והושיט לה את ידו, היא תפסה את ידו, וחמימות משונה עברה בגופה…
היא בחנה אותו שוב, משערותיו החומות ששכבו בצורה מושלמת על ראשו, אל עיניי השקד הבהירות והחוקרות שלו, וגם על עבר חולצתו הצמודה, שחשפה בטן שרירית וחסונה…
קצת סומק מילא את פנייה והיא הפנטה את ראשה טיפה לצד.
כעבור דקה של שקט מבייש, הם הגיעו לפארק. "זהו פארק XY" אמרה מושיטה את ידייה כמדריכה בבית הלבן, " יש לו היסטוריה, אני לא זוכרת אותה…" אמרה וציחקקה קצת גם מייק חייך.
התאורייה של המדריכה נופצה.
"לא נראה לי שנספיק, אולי נחזור?" שאל מייק, מחכה לתשובה בקוצר רוח. "טוב" ענתה בפשטות,
"פעם הבאה נמשיך" הוסיפה… הם הגיעו אל בייתה של עדן, לאחר כמה דקות של החלפת והמצאת
בדיחות עצים ופארקים…
"הופה, התחברתם!" קראה עדן בשמחה, כשראתה את אליס ומייק נכנסים צוחקים אל הבית.
'או עדן. את ממש שדכנית…' חשבה לעצמה. אם היו שתיים כמונה, היא הייתה תופחת לעצמה על השכם…
עדן נשארה למעטה, לקבל את האורחים המגיעים, ומייק ואליס החליטו לחכות למעלה שכולם יגיעו.
הקומה השנייה הייתה מעוצבת מעמודי פיספס לבנים בעליי קצוות זהובים. ועל הרצפה נפרס שטיח אדום…
הם נינכנסו אל חדר חשוך והדליקו את האור. החדר היה חדר השניה של עדן, הם התיישבו על המיטה.
"אליס…" קרא מייק לפתע, היא רק העיפה לעברו מבט שואל חוקרת את החדר הגדול…
"אני יודע על האגדה. " אמר בקול חשוך, עכשיו מבטה של אליס נפער לרווחה וחקר רק אותה. מילותייה של הוריה הדהדו שוב בראשה.. 'הנבחר יכול להיות שם…' חשבה לעצמה ולא העזה להסיר
את מבטה מעייניו. מחכה למהלכו הבא…
תגובות (4)
וואו פרק מדהים!הצלחת למתוח אותי חח…תמשיכי! :)
ואני גם מסכימה עם מיטל D:
הסיפור באמת יפה ומותח,
פליז תמשיכי מהר:))
פרק מהמם!!!
אני אני בהחלט, לגמרי, לחלוטין מסכימה עם מיטל וכל השאר;)
פרק גדול!
ממש מהמם!
וממש אבל ממש אהבתי את הסוף!