ארמגדון~ פרק 1- האמת מתגלה!
השמש זרחה, העננים שטו להם ברחבי השמיים, כמו ספינות באמצע האוקיינוס הגדול והרחב.
אותו יום נראה רגיל, כמו כל יום אחר שהיה לפניו, וכמו כול יום שיהיה אחריו.
חוץ מדבר אחד.
דבר אחד קטן ופשוט, סוף העולם.
התאריך היה החמישה עשר לדצמבר. 2012
אנשים רבים ידעו, שלפי האגדות והסיפורים של שבט המאיה. ביום האחרון בשנת 2012.
העולם יחרב, אך אף אחד לא באמת האמין בזה…
חוץ משני הורים, לילדה בת חמש עשרה אביבים.
"אלי, עלינו לשוחח איתך." אמר האב, "מה אבא, למה הרישמיות…" שאלה אליס בעודה מחייכת
חיוך ילדותי ותמים.
שני ההורים החליפו מבטים,
"מתוקה שלי, זוכרת את הסיפור שאנחנו נהגנו לספר לך מידי לילה?" שאלה האם.
"כן, ברור, שלפני חמש עשרה שנה. נולדו שני ילדים. בשביל להציל את העולם ב2012, עליהם לחסל
אחד את השני, קצת עצוב… אבל זה לפחות לא אמיתי!" אמרה אליס,
שתיקה מביכה שררה בחדר.
"אמא? אבא?" שאלה אליס, קמצוץ של פחד עלה בקולה,
"זה כן." אמר האבא מאגרף את ידו, "מה?" שאלה אליס בתמימות. "הסיפור, אמיתי. ואת הילדה." אמר.
הוא חבט באגרופו בזעם על השולחן, והאמא כיסתה את פנייה בשביל להסתיר דמעות, לשווא.
אליס ידעה, ההורים שלה רציניים במאת האחוזים.
היא פתחה את פיה בפער. היא לא ידעה מה עלייה לעשות, והיא לא יכלה להגיד כלום.
היא פשוט, קפאה. כמו שניצל במקפיא.
היא ניערה את ראשה, מתעלמת מהרצון להשוות שניצל קפוא למצבה ופצעה את פייה.
"האא. טוב." זה כל מה שיצא לה,
ההורים הסתכלו עלייה במבט אומלל ומופתע יחדיו.
שילוב מעניין,
"אנחנו נעזור לך! אנחנו לא רוצים שאת…" התחילה האם לומר, ועייניה הדמעות זרחו
ברצון!
" תפסידי, " השלים אותה האב, "מחר." הוסיף.
אליס נשכבה על מיטתה.
הורייה יצאו מהחדר לאחר שווידאו שהיא בסדר.
בשנייה שהם יצאו מהחדר, היא קמה.
זה הכה בה כמו ברק, בצורה חזקה ופתאומית.
"אני. צריכה לרצוח מישהו?! " חשבה לעצמה בפחד, "והוא אותי!?" המשיכה .
עייניה נצצו בפחד ועצב.
היא פתחה את ארון המתנות מהוריה, והוציאה משם קשת, וכמה חצים.
היא העיפה מבט על הקיר ליד הדלת נקודות אקראיות סומנו עליו,
"לפחות עכשיו אני יודעת," חשבה לעצמה,
היא כיוונה את החץ לעבר אחת הנקודות וירתה. בול פגיעה,
היא עשתה זאת שוב, ושוב, ושוב.
כולם פגעו בול במטרה. במידיוק!
"למה הם רצו שאני אלמד קשתות." השלימה את עצמה וחייכה.
נכנסת למיטה ונרדמת,
אל תוך לילה שכנראה יהיה מלא בסיוטים מזוויעים.
תגובות (8)
הסיפור נשמע יפה, אבל בת כמה היא הכלל? 15?
זה די מעורפל כשהגיל לא ידוע בברור…
אבל חוץ מזה זה נשמע יפה מאוד והיית רוצה לקרוא את ההמשך ממש בקרוב:)
תודה רבה. אני נורא שמחה שאהבת ♥
וכן, הגיל מוזכר בברור בשורה : "ביום האחרון בשנת 2012.
העולם יחרב, אך אף אחד לא באמת האמין בזה…
חוץ משני הורים, לילדה -בת חמש עשרה- אביבים." חח XD חמש עשרה אביבים, >< עשיתי את זה על שפה גבוהה וזה 3=
אני אוהב את אליס לייקקקקקקקקקק!!!!!!!!!!!!!
זה ממש יפה!
יש לך כתיבה ממש גבוהה.
אני מחכה להמשך :)
להדר- יוואוו תודהה רבהה D= עוד מעטט יבוא 3=
לג'וני- חחחח XD חכה תראה את ההמשך 3=
אהבתי את אליס!!!!!!!!!!
רק חבל לי על הילד השני שחייב למות…
וואו, זה נשמע ממש יפה… אני חייבת לקרוא עוד! :)
יפה,
קצת צפוי אני מצפה לתפנית מעניינת,
מקרה מעניין שימשוך את סקרנותי.
David.M☺