ארבעת השומרים פרק 8

ארבעת השומרים פרק 8: הבריחה

"בשבילי?" שאל ג'וש, חסר מילים. הוא ניסה לחשוב כיצד מפעילים שוב את היכולת לדבר מרוב ההפתעה שתקפה אותו, אימו נחטפה בידי סוכנים מימד אחר. הדלת כמעט יצאה מציריה.
"אין זמן, איך נברח?" השיב ג'ייס בשאלה,
"נסה להחזיק את הדלת כמה שאפשר." הציע ג'וש, הוא החליט לתפוס את עצמו בידיים ולא גם הוא וגם אחיו יחטפו. יהיה זמן לחשוב כיצד להציל אותה אחר כך. הוא החל להתארגן, הוא הפך את התיק השחור הקטן שלו, כמה מהספרים והמחברות של הלימודים נפלו מתוכו, הוא סגר את הספר הישן שמתעד את היצורים בזהירות והניח אותו בתוך התיק.
"אתה לוקח ספר?!" שאל ג'ייס בעצבנות, לא היה לג'וש זמן להסביר. הוא פשוט ניתק את עצמו מהסביבה. ג'וש הרים את כיסא העץ שלו והניח אותו על הידית של הדלת, חוסם אותה מלהיפתח.
"בוא תעזור לי!" קרא ג'וש לאחר שראה שהדלת לא נפתחת וגם לא תיפתח בקרוב. ג'ייס זינק קדימה וחיכה לפקודה מאחיו.
ג'וש מיד גשש בין המגירות שלו,הוא מצא את הפתח הסודי שהיה לו כשהיה קטן, פתח שהוא היה מחביא את הדברים הסודיים שלו ובין היתר גם את הארנק שלו, הוא פתח אותה בעצבנות ובתוכה היה הארנק השחור שלו עשוי העור. כמאתיים דולר נמצאים שם לפי מה שזכר.
"קח כמה בגדים!" אמר ג'וש כשהבחין שאחיו פשוט צופה בו, הוא הנהן לחיוב ומיד רץ אל הארון העץ, בצבע חום בהיר. ידיות המתכת היו קרות ונקיות הוא פתח אותו בתנופה והרים כמה חולצות ומכנסיים, מהמגירה הוא שלף כמה זוגות תחתונים והכניס את כל הבגדים שלקח בשבילו ובשביל ג'וש אחיו אל תוך התיק.
"התיק מוכן." אמר ג'וש, עוד כמה דחיפות והדלת הייתה יוצאת מציריה, לא היה לאן לברוח. ג'ייס נעמד על יד אחיו בעוד שהוא מניח את התיק על גבו. השניים היו מוכנים.
"תסיר מהם את המשקפיים או את הטבעת שלהם. יש להם טבעת זהובה כזו, אות R מוטבעת בתוכה." אמר ג'וש בחשש, הוא אפילו לא סמך על התוכנית שלו. פניו של ג'ייס התכווצו באי הבנה, "פשוט תתקע בכמה שיותר סוכנים ועל הדרך תוריד מהם את המשקפיים."
הדלת נפרצה והכיסא נשבר לגמרי, הסוכנים החלו להיכנס. ג'וש לא חיכה רגע ורץ לכיוונם כשג'ייס אחריו.
ג'וש הכה עם אגרופיו בפניהם של הסוכנים, המשקפיים שלהם לא נפלו אלא רק זזו מעט, מעדו. ג'ייס ניסה להדוף אותם בעוד שהם מושכים אותם לכיוונם.
ג'ייס צעק בעודו שהוא מתחיל להפיל את משקפיהם, לפתע המשקפיים שלהם החליקו ונהפכו לעשן כהה ומחניק. האחים השתעלו מעט בעוד שהם יוצאים מן החדר, הסוכנים עטפו את כול הבית שלהם; מהמסדרונות ועד המטבח. כשהסוכנים הבחינו בהם הם החלו לרוץ לכיוונם והאחים לכיוון השני.
"רוץ!" קרא ג'וש,
"לאן?!" שאל ג'ייס,
"אחריי!" השיב בעצבנות ורץ מיד לכיוון הסלון, הסוכנים החלו לזנק קדימה אל האחים. ג'וש פנה מיד לכיוון הגינה. הוא פתח את החלון וכשג'ייס עבר הם יצאו, הייתה להם גינה מלאת דשא ירוק מלא בטל וצמחים יפיפיים. אימם הייתה אוהבת לקנות עציצים ולשתול אותם בדשא. הגינה הייתה צבעונית מלאה בפרחים כתומים ואדומים אשר הוסיפו צבע אל הגינה היפה. ג'וש החזיק את החלון סגור.
הייתה להם גדר לבנה עשויה מעץ, הגדר הפרידה בין ביתם לבין הרחובות והשכונה, "רוץ אל עבר הגדר ותעבור אותה. חכה לי בחוץ."
"אבל –" אמר ג'ייס,
"עכשיו!" צעק ג'וש במאמץ רב, הזכוכית החלה להיסדק. מרוב מאמץ פניו האדימו. ג'ייס רץ לכיוון הגדר וזינק מעליה במהירות, בשבריר שנייה ג'וש שחרר את החלון, החלון הונף לצד במהירות והתנפץ מאחוריו בקול שריקה חזקה.
ג'ייס הושיט את כף ידו אל עבר אחיו כאשר הוא יושב על הגדר, ג'וש רץ בכל כוחותיו הנותרים כאשר הסוכנים היו מאחוריו וכמה מהם כמעט השיגו אותו,
"קדימה!" צעק ג'ייס, בזינוק מהיר ג'וש זינק אל כף ידו של אחיו, כשאחז בה ג'ייס הטה את משקל גופו לצד השני והשניים נפלו מן הגדר אל השכונה.
הם לא חיכו אפילו לא שנייה, הם קמו על רגליהם ונסו על נפשם. מאחוריהם הם שמעו את הסוכנים שנתקעים בגדר הלבנה שהייתה מהודקת טוב.
השניים רצו לכיוון הכביש השחור, הם חצו אותו בזריזות והגיעו אל מאחורי אחד מהבתים הפרטיים, הם התחבאו מאחוריו ונעצרו. מתנשפים בכבדות,
ג'וש גישש בכיסו ושלף את הטלפון שלו, בכמה לחיצות הוא התקשר אל מרי. הצפצוף הזה ארך כמעט נצח, ליבו פעם בחוזקה וקיווה שהסוכנים לא הגיעו אליה.
כשהשיחה נענתה הוא מיד צעק "מרי! מרי!"
"כן?" הוא שמע את קולה הרגוע מהצד השני, "הכול בסדר?" שאלה,
"זה מה שבאתי לשאול אותך. הסוכנים.. הם הגיעו לבית שלי." אמר מתנשף בין המילים,
"מה? אני לא מבינה כלום." אמרה מרי, ג'ייס הביט בביתם, הוא ראה שהסוכנים יצאו מהגדר ומהבית אך הם לא הבחינו בהם. כולם היו לבושים בחליפות השחורות,
"הסוכנים בדרך לארבעה! הם חטפו את אימא שלי!" קרא ג'וש, לאט לאט הדופק שלו ירד.
"מה?" שאלה מרי והפעם נימתה מופתעת, היא שמעה את דבריו.
"תתקשרי ללוק, אני לדיוויד, ניפגש בספרייה של בית הספר. תיקחי בגדים לכמה ימים, יש מצב שלא נגיע הביתה בימים הקרובים." אמר במהירות , לקח לה זמן לעכל את דבריו,
"מה? אני לא יכולה לעזוב את אימא שלי ככה!" קראה,
"אם לא תלכי עכשיו הם יחטפו את אימא שלך, הם באים בשבילנו." אמר ג'וש ונאנח, לא היה לו זמן להסביר לה.
"אני – אני לא מסוגלת." אמרה בפחד,
"את מסוגלת ואת תעשי את זה. תארזי את הדברים שלך תתקשרי ללוק ותלכו לבית הספר. אם לא תעשי את זה החיים של המשפחה שלך יהיו בסכנה!" קרא בכעס, "אם את פוגשת אחד מהסוכנים, תפילי לו את המשקפיים או את הטבעת, זה מחסל אותם." הוסיף
"איך אתה –" היא עמדה לשאול אך הוא קטע אותה,
"זה לא משנה! תתקשרי ללוק ובואו לבית הספר." אמר וניתק את השיחה, מתפלל שתהיה לה את האומץ לעשות את זה.