אקווריום עם דגים- פרק 4- דגי האהבה

יום שישי 12:30
אני ואלון ישבנו על הספה ואכלנו פופקורן.
"נו? מה חדש???" שאלתי את אלון.
"שום דבר לא חדש" אמר אלון, "רק את הבעיה עם הדגים לא הצלחנו לפתור"
"נכון….. אבל בטח נמצא משהו! אמרתי לאלון.
"אבל מה מה מה מה מה מה?????????" שאל אלון וכמעט שנחנק מהפופקורן.

יום שישי 13:00
אני ואלון התקרבנו אל האקווריום.
הדגים הורודים התחילו לדבר איתנו ואמרו לנו: "שלום לך ושלום לך או יותר נכון שלום לכם. אנחנו
דגי האהבה."
"נו אתה רואה? עוד שטות!" אמרתי לאלון.
"שטות?" שאל אלון.

יום שישי 13:30
"…ואנחנו יכולים לעזור לכם בכל בעיה שהיא ותמיד אתם יכולים להתייעץ איתנו, אנחנו הדגים
התמימים והחמודים (לא אמרנו שהשאר לא) אבל כשצריך אנחנו יכולים להיות חזקים ותוקפניים
אבל תמיד אנחנו לצדכם. קוראים לנו 'דגי האהבה' מכיוון שאנחנו אוהבים את כל הדגים פה
באקווריום ואנחנו אוהבים גם אתכם ובכלל………. כל מי שמנסה להתיידד איתנו. שמענו שאתם
צריכים עזרה לגבי הדגים, אבל האמת שהדגים יכולים לדבר… אבל לא כולם מסוגלים לדבר
עם בני אדם. גם לנו יש בעיה יש דג באקווריום שכל הזמן רודף אחרינו…. אבל אנחנו שותקים
וזה מאוד מתאים לנו… אבל אולי בכל זאת תחשבו ביחד ותוכלו לנסות לפתור את הבעיה הזאת?
מה אתם אומרים? תחשבו על זה, כמו שאנחנו נתנו לכם את כל המידע הדרוש" אמרו דגי האהבה.
"כן, אנחנו נחשוב על זה. תודה על זה שהוספתם לנו מידע אני פשוט ארשום אותו בפנקס שלי"
אמר אלון. "שהוא גם שלי" הוספתי.
"כן, כן וגם עליך אני אחשוב." ואלון פנה אל דגי האהבה:" אה ויש לי משהו להגיד גם לכם…..
עוד מעט מתקרב חג הפורים אז אולי תארגנו לנו איזה מופע קטן באקווריום של דגי הליצן?"
"אנחנו ננסה לחשוב על איזה משהו ואיזו הפתעה לתת לכם ולצ'פר אתכם… אתם באמת מקסימים
ובזכותכם כמובן ניפטר מהדג המעצבן הזה, אבל המטרה היא שתחשבו על פיתרון מקורי משלכם."
"רגע, איפה הדג הזה?" שאל אלון וניסה להסתכל טוב- טוב על האקווריום ולנסות לזהות אותו.
"הוא מסתתר מאחורי ה'תפאורה' של האקווריום" אמר דג אהבה מתוך קבוצת הדגים הורודים.
"הוא דג מסוכן…………….. אתם מתארים לי אותו כדג מסוכן מאוד ששוחה אחריכם…."
"כן" אמרו דגי האהבה פה אחד "אנחנו מאוד מודים לכם, נתראה בהמשך ביי!!!!!!!!!"

יום שישי 14:00
אני ואלון חשבנו על פיתרונות ורשמנו אותם על דף, אבל כשחזרנו לאקווריום להציע לדגים
את הרעיונות ומה שחשבנו הם נעלמו.

יום שישי 14:05
"איפה הם? איפה הם?" שאלתי את אלון. אלון שאל: "אני לא יודע. אתה שואל אותי?"
"למה דווקא לנו יש מזל רע?" שאלתי. אלון אמר: "אבל בוא נהיה אופטימיים כמו דגי האהבה."
"כן", אמרתי אבל……………. דברים משונים קורים פה בלי הפסקה ואני לא מצליח כבר
לעקוב אחרי כל המאורעות וכל הדברים שקורים לנו ולמה תמיד הכל נופל עליי? אולי תיקח קצת
תפקידים ותהיה אחראי עליהם ואני אעשה הפסקה של יום אחד. רק יום אחד… בבקשה!!!"

יום שישי 14:10
דודה ברכה באה לביקור, אצלנו בבית, היא נכנסה שמחה ורעננה וסגרה אחריה את דלת הבית.
"שלום חמודים שלי" אמרה דודה ברכה והיא התקרבה לעברנו.
"גם אתה אלון, וגם אתה אוי חמודים שלי………….. אה וכמובן…. הבאתי לכם מתנות!"
"אילו מתנות? אילו מתנות?" אני ואלון שאלנו את דודה ברכה בסקרנות רבה.
"טאבלטים! טאבלטים! לכל אחד טאבלט!" אמרה דודה ברכה.
"יש איזה כיף, תודה דודה ברכה!" אמר אלון וחטף את הטאבלט מידה של הדודה.
"ומה שלי? דודה ברכה היקרה?" שאלתי את דודה ברכה בצניעות.
"גם אתה תקבל את הטאבלט שלך!" אמרה דודה ברכה.
אבל הטאבלט לא העסיק אותי כל כך, העסיק אותי העיניין של דגי האהבה…

יום שישי 14:30
לא ידעתי אם לשתף את דודה ברכה בעיניין הדגים או לא.
אבל בסוף החלטתי שלא. די! מספיק הסתבכתי.
לקחתי קוראסון אחד מהקופסא והבאתי אחד לאלון וסימנתי לאלון שלא ישתף את דודה ברכה בעיניין
הדגים אבל הוא שאל אותי: "למה?" ואני עניתי לו בלחש: "אני אסביר לך אחר כך, עכשיו תאכל את
הקוראסון בשקט כאילו לא קרה כלום, כדי שדודה ברכה לא תחשוד שמשהו קרה.
אני ואלון רצנו לחדרנו והסברתי לאלון שאולי אם נשתף את דודה ברכה בעיניין דגי האהבה היא לא
תאמין לנו ואנחנו יכולים להסתבך בעוד צרות.
"כן, ככה יותר טוב. כך מונעים צרות" אמר אלון.

יום שישי 15:00
דודה ברכה נפרדה ממני ומאלון בינתיים (עד הפעם הבאה).

יום ראשון 16:30
"היי אלון" אמרתי.
"היי" אמר אלון, "ראית? קיבלנו טאבלטים, איזה אושר!!!"
"כן, אבל אני עדיין מודאג בעיניין דגי האהבה, הם נעלמו מהאקווריום.
"מה???" שאל אלון.
"מה מה?" אמרתי לאלון, "אתה לא זוכר שהסתכלנו באקווריום ולא מצאנו את דגי האהבה?!"
"מה מעניין עכשיו דגי אהבה?" אמר אלון.
"אבל אלון אתה ביקשת מאימא שתקנה לנו דגים. אתה ביקשת. אתה רצית!"
"וואי… נכון אני מתחיל להיזכר אז… מבצע דגי האהבה יוצא לדרך!"