אפלה בהירה פרק 6: פיצה

"ג'ייק קום כבר" שמעתי את קולו של ג'ון. "יש הרבה משלוחים היום" קמתי מהמיטה הקטנה שלי.
נכנסתי למטבח, שריח הפיצה כבר התפשט בו. ניגשתי לכיור הכלים הריק ושטפתי את ידיי ואת פניי. חזרתי בחזרה לחדרי, התלבשתי, לקחתי את מברשת השיניים שלי, המשחה וכוס מים. יצאתי מהדלת האחורית ושם ציחצחתי את השיניים. נכנסתי חזרה לפיצרייה שריחות משכרים מילאו אותה, ואנשים החלו להיכנס פנימה. ג'ון הגיש לי את מעיל הג'ינס שלי וחיכה עד שאני אסיים ללבוש אותו ולאחר מכן הגיש לי גם קרטון פיצה. "הכתובת רשומה על הקרטון, שתחזור בטי כבר תדאג להכין לך אוכל." הוא אמר. ג'ון צפה בי עד הרגע בו התנעתי את האופנוע, ואז חזר חזרה לתוך הפיצרייה שכבר הייתה מלאה באנשים. הגעתי לכתובת הרשומה על הקרטון, זה היה בניין, לא מפואר, די ישן. עליתי לקומה השלישית ודפקתי על הדלת. "רק שנייה" קול של נערה נשמע מתוך הבית, כעבור כמה שניות היא פתחה לי את הדלת, נערה יפהיפייה עם עיניים תמימות,
לא יכולתי להוציא מילה מהפה. "אתה בסדר?" היא שאלה אותי, הנהנתי ונתתי לה את קרטון הפיצה, והיא שילמה לי. "אתה אולי רוצה לשתות מים?" הנהנתי שוב. היא הכניסה אותי לסלון הקטן מאוד שלה והביאה לי כוס מים, לגמתי ממנה והתאוששתי. "דרך אגב, קוראים לי ג'ייק" אמרתי לה והושטתי את ידי ללחיצה "קוראים לי לזלי" היא חייכה ולחצה את ידיי, היד שלה הייתה חמימה, לאגע אחד מבטי נתקע על הפרצוף שלה, עיניים כחולות, גבות דקות ומסודרות ושיערה שמעטר אותו. "אני צריך ללכת" נזכרתי שאני צריך לעשות עוד משלוחים. "היה נעים להכיר אותך" נפרדתי ממנה. ירדתי במדרגות והייתה לי תחושה שזו לא הפעם האחרונה שאראה אותה.