אפוקליפסה-סיפור בהמשכים

"היי,בירי" צעקתי ורצתי להדביק את עקבותיה של בריאן "חכי לי"
"אנחנו מאחרות" צעקה בריאן מקדימה.ביראן הייתה החברה הכי טובה שלי בעולם הזה,היינו חברות עוד מאז שהיינו פעוטות בעריסות שכנות..היא תמיד הייתה יותר ווכחנית ממני ויותר עקשנית.אף לא אחד הצליח להבין כיצד נשארו חברות כה טובות לאורך השנים.
"זה רק פסטיבל מקצועות" צעקתי חזרה "גם אם נאחר קצת,דבר לא יקרה "
"הם אמרו לנו להיות שם כששתי השמשות מתלכדות יחדיו!עכשיו- בואי!" היא רצה אלי,אחזה את ידי ומשכה אותי קדימה "אנחנו מאחרות!"
אנחנו היינו בדרך למסלול המנהרות. הדרך בה כל אדם בעיר מגיע ממקום למקום. מתחת לכפר היה עיר צינורות שקופים חלקית מפלסטיק מחוזק בגוון כחול בהיר.צינורות אלו העבירו אותנו ממקום למקום על ידי לחץ אוויר וטכנולוגיה שלא שוחררה לאנשי הכפר.
היינו אוכלסיה מצומצמת,רק כ-500 איש. וכלום הכירו את כולם. כולם ידעו הכל.לא היה הרבה מה לדעת. נולדנו לעולם הזה,המין האנושי ההתפתח מהשפעת האבולוציה והיא זו שגרמה לעורנו להיות בגוון שהוא ולאוזננו להיות בנויות כפי שהן. ולא היה מעבר לכפר הקטן שלנו. קבוצת בני האנוש היחידה בכדור בו התפתחנו. וזהו,פה זה נגמר.
"הסכיתו אוזן ושמעו,כולם" הכריז אדם שעמד על המדרכה מולנו "חייכם הם שקר,יש מעבר לכפרנו הקטן,יש עוד בני אדם!כמונו וכמוכם! מנהיגיכם משקרים! אנחנו לא בני האנוש היחידים שדרכו רגל על כוכב זה!היו עוד לפנינו ואותם האלים השמידו !- "
"את חושבת שזה נכון?" שאלתי את בריאן
"שמה נכון?" שאלה בהיסח דעת,מביטה קדימה וגוררת אותי איתה בהליכתה המהירה
"את חושבת שהיו פה אנשים לפנינו?"
"ברור שלא" התלהמה "את תאמיני לכל מה שאומרים לך,אל תהיי פתיה! הינה- הגענו " נעצרה בפתאומיות במקומה