אפוליין – פרולוג

חנות הספרים הקטנה שבקצה רחוב ווילשייר הייתה סגורה כבר דורות. כשהולי שאלה את הוריה הם ענו שאין להם שום זיכרון שלה מתפקדת אי פעם. סבא של הולי זכר שהייתה פתוחה כשהיה צעיר, אך גם אז, כשתפקדה והמתה אדם, החנות הרגישה כאילו הייתה סגורה כבר שנים, וכעת הייתה לקליפה ריקה, לצל של משהו גדול יותר.
דלת העץ שלה דהתה עם השנים וכל חלקיק מקירותיה החיצוניים נמלא גרפיטי של עשרות אנשים מעשרות שנים.
אף אחד לא ידע מדוע חנות הספרים נסגרה, או למה לא הרסו אותה והפכו אותה לחלק מרשת בגדי מותגים. היו השערות כמובן, רובן מופרכות, בחלקן פירורי הגיון, אך אף אחת מהן לא התקרבה לאמת.