אנשי המראה פרק ז'

20/03/2011 735 צפיות 2 תגובות

פרק ז'

"אפשר להיכנס?" הוא שמע קולות קינוח מעבר לדלת
"כן"
הוא ניכנס לחדר ומצא אותה על המיטה מסתכלת על המראה, עם עיניים אדומות מדמעות
"את רוצה לדבר על זה?"
"אני מנסה לראות את ההורים שלי במראה אני אומרת לעצמי שאני רוצה לראות את ההורים שלי, אבל כלום לא עולה, ואם אני אומרת את השמות שלהם אז הם כן עולים לי במראה.
לא אכפת לי מה הוא אומר הם ההורים היחידים שאני זוכרת ואני לא אפסיק להתייחס אליהם כאל הורי רק בגלל שהם לא ההורים הביולוגים שלי"
"אף אחד לא מנסה לגרום לך לשכוח את ההורים שלך, גם לי יש הורים מאמצים שלכול דבר ועניין אני מתייחס אליהם כאל הורים שלי, אבל אל תשכחי שהם מתו במטרה להגן עלינו ועל כן אני רוצה לנקום את מותם, כי למרות שאני זוכר אותם מעט ואת עוד פחות, אני מרגיש כעס על המחשבה שהם גזלו ממנו את ההורים שלנו, חשבת על העובדה שיכולנו לגדול במקום הזה עם כל פלאיו "
"אני לא אומרת שלא אכפת לי ממה שקרה להם, כי אני מרגישה בדיוק כמוך, אבל אני מסרבת להתעלם מההורים האמיתיים שלי, מי שגידל אותי"
"אף אחד לא מצפה ממך, ואם היית מוותרת עליהם, לא הייתי מעריך אותך כמו שאני מעריך עכשיו"
הוא חייך אליה, היא חיבקה אותו ולחשה לו:
"נקודת האור היחידה שלי בסיפור הזה, זה לגלות שיש לי אותך כאח גדול, מהרגע שראיתי אותך חיבבתי אותך"
"גם אני אותך, קטנטונת" הוא חיבק אותה
"אני לא קטנטונת אני יותר מ-1.70" אמרה והדפה אותו ממנה, הוא בלגן לה את השיער ואמר:
"לא אמרו לך שאת צריכה לכבד את האחים הגדולים שלך" הוא צחק
ככה הם המשיכו להשחיז חרבות עד לארוחת הערב

הם ירדו במדרגות עם היד שלו כרוכה סביב הכתף שלה, צוחקים מבדיחה שהוא סיפר לה,
וכך מצא אותם מייק, הוא נעץ בהם מבט, ג'וש קלט את המבט ואמר לו בלחש תירגע רומיאו, אתה החבר הכי טוב שלי אני לא יעשה לך את זה אתה יודע!, חוץ מזה היא אחותי. אמר בחיוך והתיישב ליד לילי.
לאחר ארוחת הערב הם ישבו בספריה ודיברו כשעה הקלה כמו בכל ערב כשהקוסם נכנס לחדר והתיישב במקומו הוא שאל:
"ג'סי, ג'וש יש לכם משהו לספר לנו?"
ג'וש ענה בחיוך: "אני מקווה שיש הרבה אוכל למה אני שומע את הבטן שלי צועקת?"
חחחחחחחחחחחחח
"טוב, לי כן יש מה לספר, מייק, לילי, אני וג'וש אחים……"
וכך היא גלגלה להם את הסיפור שסיפר להם הקוסם
מייק כרך את זרועו על כתפה, והיא נשענה עליו ולחצה את ידו.
ג'וש שישב גם הוא בכורסא, ניגשה אליו לילי מאחורה וכרכה את זרועותיה על כתפיו ונשקה את לחיו.

יום למחרת בשעת הערב ריכז אותם הקוסם ואמר להם שייש לו משהו חשוב לספר להם
"שמעתי שמורדרד התחזק וגייס לו תומכים בכמות של צבא קטן.
הם תקפו כפר אתמול והרגו את כל אנשיו, מלבד 5 ניצולים, אני משער בשביל שיזרעו פאניקה.
אני חושש שמוקדם מהצפוי, אנחנו נתחיל בלחימה בצבאו, במטרה להגן על אזרחי הממלכה.
אני רוצה שתיהו בכוננות מתמדת בכל רגע נתון."
"אבל אמורות להיות לנו לפחות עוד חצי שנה עד שיתחזק לרמה של צבא תומכים." אמרה לילי
"אני יודע, הוא התעלה אפילו על התחזית הלא אופטימית שלי"
"איך אנחנו יכולים לדעת איכן הם יתקפו?" שאל מייק
"או כן, חיכיתי לשאלה הזאת, ניגשתי לבכיר בכל כפר ונתתי לו מן מכשיר קשר מיוחד שברגע שהוא ילחץ עליו זה ישלח לנו אות מצוקה למסך שמעל האח ויגיד לנו איפה זה קורה.
אז לילי ברוב טובה תעביר אותכם במהירות הרוח כמו שהיא למדה ותגיעו למקום בין 5-10 דקות,
אני יודע ששאתם פוחדים אבל אני סומך עליכם, חוץ מזה הבוזזים של הכפרים הם החיילים הזוטרים הוא לא מתעסק בפשיטות זה לא לכבודו.
אז יהיה לכם זמן להשתפשף בלחימה לפני שהוא יחליט שאתם "שווים" את הטירחה שלו, וזה יקרה רק לאחר הרבה מאוד לחימות, כשזמן זה יתקרב אני אעדכן אתכם, בנתיים אנחנו צריכים להגדיל את שעות האימונים"
"מה, אבל אנחנו גם ככה מתאמנים 12 שעות ביום!" אמרה ג'סי
"אני יודע, אבל אין לנו ברירה. אני רוצה לתת לכם משהו" בלומיד כמו הוציא מהאוויר ארגז ובארגז היו מין חליפות גוף שחורות
"אלו חליפות מגן הם עטופות בקסמי הגנה מפני קללות וכישופים אפלים, בנוסף הבד משמש כמגן מכושף, זה יספק לכם הגנה גם אם לא שלמה של 70%,אך זה לא יגן עליכם לגמרי אז היזהרו! ויש עוד משהו…(הקוסם חיפש בארגז והוציא משם 4 בקבוקים) אני מקווה שאף פעם לא תצטרכו להשתמש בהם, בתוכם יש קסם ריפוי אני רוצה שתאחסנו אותם תמיד כל הירך שלכם בחליפה שלכם יש מקום מיוחד בשביל זה, אפשר להשתמש בו רק אחד ל-24 שעות, לכן רק במקרים קיצוניים תשתמשו בו אחרת כשתהיו במצב אנוש לא תוכלו להשתמש בו"
וכך הוא זרק לכל אחד מהם את החליפה שלו.
הם החזיקו אותם ביראה "הם יפים לא?" גיחכה לילי אל ג'סי "כן ,אני חושבת שאני מעדיפה אותם על הבגדים הרגילים שלנו"
"אני לא חושב שזה יעלה עלי" אמר ג'וש "אני מסכים עם ג'וש הם אולי מתאימים לבנות אבל לא לנו"
"אין לכם מה לדאוג הבגד מתאים את עצמו ללובש שלו, אני רוצה שתלבשו אותו ותתורידו אותו רק בעת המקלחת"
"סליחה בלי לכבס, אף פעם???" נחרדה ג'סי
בלומיד גיחך ואמר: "אין לך מה לדאוג הבגד מתנקה מעצמו פעם ב-24 שעות"

"עכשיו אני אתן לכם זמן לדבר על זה בניכם, אל תישארו ערים עד מאוחר, מחר מחכה לכם יום עמוס"


תגובות (2)

אני אוהב את ההתנהלות הזורמת של הסיפור, שנינות מושחזת ושפה רהוטה שהיא תענוג לכל חובב פנטזיה.
למרות זאת אני ממליץ לך לקרוא את לקסיקון טרקי סיטי, באתר המגזין בלי פאניקה, הוא נותן את כל הטיפים הכי טובים לכותב המתחיל :) 

20/03/2011 21:18

אהבתי מאוד את הפרק מחכה להמשך…

21/03/2011 14:02
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך