אנשי המראה פרק י'

פרק י'
"אוף…, נמאס לי כבר זו פעם שלישית הלילה, הם לא יתנו לי לישון" אמר ג'וש אשר שכב במיטתו כשברקע קול האות שקורא להם, הוא קם מהמיטה וירד בריצה לסלון, הוא לא היה צריך להתלבש בגלל שלאחר האזעקה השנייה, כשהוא חזר לא היה לו כוח להוריד את הבגדים הוא פשוט שכב על המיטה ונרדם.
הוא ראה שם את כולם: ג'סי עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים, לילי באמצע פיהוק, מייק נשען על הארונית ספק ישן, ספק ער, אפילו הקוסם נראה שמשב רוח יעיף אותו.
כנראה שלא רק הוא חושב שהתקיפות שתגברו בזמן האחרון מוגזמים, כל הגוף שלו ושל האחרים היה מכוסה פצעים, חלק התחילו להחלים חלק הוא קיבל רק לפני שעתיים, פשוט נמאס לו.

"בלומיד מה קורה בתקופה האחרונה לילה אחד לא עובר בלי התראה, והלילה זה הפעם השלישית" אמרה ג'סי בנימה זועמת, היא לא התכוונה להישמע מאשימה, אבל פשוט נמאס לה שהיא לא יכולה לישון 8 שעות רצוף כמו בן אדם"
"מורדריד התחזק, אני חושב שבקרוב הוא יתגלה לפניכם, אני אפרט לכם לאחר שתחזרו ותוכלו ארוחת בוקר, בהצלחה, ותא להיפצע יותר מידי, אתם מתחילים להיראות כמו מסננות" אמר בלומיד בניסיון לשחרר את האווירה המתוחה, ושיגר אותם למקום האירוע.

הם נחתו במקום האירוע, וראו את היצורים שהתחילו להיות יותר מידי מוכרים.
"נמאס לי לראות את הפרצופים המכוערים האלה, הם רודפים אותי בחלומות גם כשאני ישן החלומות שלי הם לחימה בחיות האלה" אמר ג'וש ברטינה
"אני חושבת שבקרוב נצטרך להילחם במורדרד, הוא בוחן אותנו עכשיו לראות עד איפה הוא יכול למתוח את החבל, לפני שהוא נקרע" אמרה לילי חשש בקולה
"אנחנו צריכים להפסיק ללכת על בטוח, הגיע הזמן שאנחנו נלך, ונתקוף אותו, נמאס לי מהקרבות חסרי התוחלת הלא אנחנו מחסלים אותם, ואז הם חוזרים ושוב נלחמים, בו נתקוף את הראש" אמר מייק, עצבני.
בעצם כולם היו רגזנים ועצבניים, הם ניהלו את השיחות שלהם תוך כדי לחימה, הלחימה הפכה להיות להם כלחם חוק, הם עשו את זה מתוך רוטינה הם כבר לא התאמצו.
בחודשים האחרונים כוחם הוכפל, והתיאום בניהם נעשה ללא צורך במילים, לילי השתמשה כעת בכוחות שלה כזיקית בשביל להערים על היצורים, וכך גם מייק שלמד לשלוט בכוחות הזאב שלו לגמרי ויכול עם ציפורניו לערוף את ראשי היצורים.
לאחר שההתקפה נגמרה הם עזרו לשקם את העיר שהותקפה, וחזרו הביתה לבסוף, מותשים אפילו יותר ממה שהיו בהתחלה, למרות שג'וש חשב שהם לא יכולים להיות יותר מותשים ממה שהיו, הוכח לו אחרת.
הם לא ידעו במה לבחור שינה או אוכל, בסוף החליטו שאוכל, בשביל שהם לא יקומו באמצע לאכול, האוכל נאכל תוך 5 דקות, וכולם היו במיטה לאחר 10 דקות בדיוק.

לילי התעוררה וראתה שבחוץ כבר חושך, היא הסתכלה לכיוון ג'וש, הוא עדיין ישן, היא יצאה מהמיטה בשקט ונכנסה להתקלח, כשיצאה ג'וש בדיוק התעורר ואמר לה:
"אני לא מאמין" אמר בחיוך
"מה?" היא השיבה בחיוך מנסה לעקוב אחר חוט המחשבה שלו
"ישנו 10 שעות בלי שיעירו אותנו"
"כן, הינו צריכים את המנוחה הזאת, כבר דאגתי שבאמצע הלחימה אני אירדם. עכשיו תיכנס להתקלח אתה מסריח, אני חושבת שהדם של הטרול נשאר עליך" היא הצביע על הכתם וכיסתה את אפה בחיוך והוסיפה "פייייי"
"אתמול לא הרחת את זה" חייך אליה וניסה למשוך אותה אליו
"אתמול לא הייתי מריחה בואש אפילו אם היה יושב עלי"היא התרחה מהישג ידו, ותקדמה לכיוון הדלת, והוסיפה "תתקלח, אני יורדת לאכול, אחר כך הקוסם אמר שנתחיל לתכנן את הלחימה שלנו נגד מורדריד עצמו", ובמילים אלה יצאה.
כשירדה היא ראתה את ג'סי יושבת עם כוס נס ועוגיות, היא הסתכלה עליה כשירדה במדרגות היא חייכה אליה ואמרה: "גם את השארת אותו יישן במיטה?"
"כן, למרות שהוא התעורר, אמרתי לו להתקלח היה לו דם של טרול על החולצה"
"השארתי את מייק נוחר, התקלחתי וירדתי לפה הייתי רעבה, כחי לעצמך כוס ותצטרפי אלי, התחלתי להשתעמם קצת לבד פה" אמרה ג'סי
לילי הלכה למזוג לה נס, ואמרה "את רוצה נלך לעשות סיבוב בעיר, ננצל את העובדה שהדובים ישנים בחדר"
"אני בעד, למרות שיש לי תיקון קל הזאבים ישנים בחדר" ג'סי חייכה אליה
"אז בואי נצא לשופינג בעיר, הרבה זמן לא קניתי כלום ואני מתחילה להרגיש חסך" אמרה לילי
"אני צריכה מגפים, ושמלות, וחולצות, ומכנ.." לילי קטעה אותה ואמרה לה בחיוך
"הכול, אנחנו צריכות, אין לי כלום בארון"
הן סיימו את הנס ואז ג'סי אמרה
"זזנו".