אנשי החושך … 15

"הייתי בטוח שלא תגיעי.. " אמר מאט ,
"אמרתי שאני יבוא " אמרה זואי .
הם נכנסו יחדיו לבר והתיישבו בשולחן רחוק מכולם .
"אני צריכה את העזרה שלך " החלה זואי לומר , מאט הביט בעיניה והבחין בפחד.
"את קראת לי לכאן " אמר והמשיך , "אני לא מאמין שזה היה סתם . אני מוכן לעזור לך בתמורה " . זואי נשמה עמוק וניסתה לשדר איפוק , "דבר " .
"את לא משקרת לי " החליט מאט . זואי הרימה את עיניה וצמרמורת עברה בגופה .
"אני מבטיחה " אמרה . מאט ליווה אותה לביתה ובדרך סיפר לה על חייו הפרטיים .
זואי צחקה , והקשיבה לכל מילה שיצאה מפיו .
'כן הוא יפה תואר ' אמר מוחה זואי נלחמה בינה לבין עצמה עם המחשבות עד שהגיעו לביתה .
"תודה שליוותה אותי " אמרה זואי בנחמדות מזויפת .
מאט הביט בעיניה והתקרב אליה . כשניסה לנשק אותה סובבה זואי את ראשה הצידה ומאט הבין שעדיין זה מוקדם לה , הוא נשק למצחה והלך לדרכו .
זואי עמדה עוד מס' שניות המומה ללא תגובה , עד שקיבלה הודעה מאדל שהיא ישנה אצל סת' . היא נכנסה לחדרה והורידה את מגפיה , לאחר מכן הורידה את הסוודר ואת הגופייה המחממת , היא עמדה מול המראה וסירקה את שיערה הקצר . כאשר שמעה תזוזה בחדר הבינה זואי שהיא לא לבד/
"למה אתה פשוט לא יכול להודיע שאתה כאן " שאלה מיואשת .
"זה לא היה מעניין ככה " ענה צ'אד .
"אני צריכה פרטיות . יכלתי לפשוט גם מכנס זה לא חוקי מה שאתה עושה " אמרה בלי חשק .
"טכנית ראיתי אותך בהרבה פחות בגדים. אבל בואי לא נחשיב את זה . אני רואה שאת מגייסת את כל האמצעים למטרות שלך " אמר .
זואי הסתובבה להביט בו , והוא ראה בעיניה את העייפות ואת הכאב , "צ'אד בבקשה אל תשחק את הקנאי עכשיו . אני צריכה אותו עכשיו יותר מתמיד , עייפתי כבר מכל העניין הזה " אמרה מיואשת והתיישבה על המיטה .
"ספרי לי " ביקש ממנה .
"סבתא שלי הקריבה את חייה בשביל אמא שלי . ואמא שלי נתנה את שלה בשבילי .
היא התאהבה באבא שלי , כמו מטורפת . ומה שהם עשו היה אסור . " הסבירה . צ'אד הקשיב לכל מילה וניסה לחשב מדוע .
"היא מכשפה צוענייה , והוא היה אנגלי . הוריו , סביו צדו מכשפות . ביניהם סבתא שלי . בגלל זה כשהראתה לי את המצבה נדהמתי " הסבירה את עצמה , היא הורידה את ראשה אל הכריות הרכות ונשכבה לצד מביטה אל תוך עיניו ופותחת את כאבה .
"מתי זה קרה " שאל ,
"אחרי שאחיות שלי נולדנו הם התחילו לריב , הוריו סירבו להכיר בי כנכדתם . אחיות שלי יצאו אנגליות אמיתיות בלונדיניות , בהירות , עניים כחולות . ואני הייתי כבשה שחורה בעיניהם . הם הכניסו לו לראש שהיא בגדה בו והצמיחה לו קרניים . ולבסוף זה פעל , הוא עזב אבל לא לפני שקילל את אימי ואותי " זואי הביטה בתקרה ודמעה ברחה מעיניה .
"הוא פשוט קילל אותך ? , את הבת שלו ואת אהובתו? " שאל צ'אד מזועזע .
"הוא אף פעם לא התייחס אלי כאל ביתו . הייתי שונה צ'אד , ואני עדיין כזאת . לאמא שלי לא היה אף אחד מלבדו , אבל אף פעם לא נתנה לו להרים עליי יד . היא לקחה את הקללה ממני אליה " .
"אבל את עדיין מקוללת " ענה צ'אד .
"אחרי 3 שנים הוא נהרג בתאונת דרכים . אמא שלי לקחה את זה קשה . היא תמיד אהבה אותו , אבל הקללה החלה לפעול והיא מתה . אני עדיין חושבת על זה , אלוהים כמה רוע צריך בשביל לקלל את האישה היחידה אשר קיבלה אותך כמו שאתה! . לסרב להכיר בבת שלך " אמרה זואי נחנקת מכאב .
"גם אחרי שהיא נהרגה הוריו המשיכו להאשים אותי במוות שלו .
ואז יום אחד פשוט נשברתי ועזבתי עם אחיות שלי לכאן . הם לא הניחו לי , עד שהצליחו לקלל אותי . הם בטוחים שאחיות שלי לא מכשפות אז מבחינתם אדל ואמבר טהורות . ואני מודה לאל שככה הם חושבים . אבל הם לא ירגעו עד שאני ימות . זאת הנקמה שלהם בי באימי על 'בגידה' שמעולם לא הייתה " .
"לכל מקום שהלכתי לא העריכו אותי , סבלתי המון . בגלל זה אני לא נחמדה , אין כבר במה לפגוע בי . אני קרה בפנים יותר גרוע ממה שיש לי עכשיו לא יכול להיות . אני מקוללת צ'אד , וגם אם אני יינצל הפעם , הן ינסו שוב ושוב עד שיקבלו את שלהם" . השקט בחדר שרר מספר דקות , צ'אד שנא להביע רגשות בקול גם אם זה היה קשור בה . איתה היה לו הכי קשה .
"אבל עכשיו אני יודעת . כשאלך , שאדל ואמבר מצאו את המקום שלהן . אמבר זכתה באדם ודניאל , וזואי זכתה בסת' . אני בטוחה שהם ישמרו עליהן ויאהבו אותן בכל מצב . תבטיח לי שתשגיח עליהן צ'אד " אמרה זואי בקול חנוק. וחזרה על דבריה "בלונדיני בבקשה תבטיח לי שתשמור עליהן " .
צ'אד הביט בה במבט מלא כעס . "צוענייה תסתכלי אליי " ביקש . זואי לא הצליחה לעצור את דמעותיה והן ירדו בזו אחר זו .
"אני לא נותן לך ללכת ! , את שומעת? תסתכלי אליי ! " ציווה .
"אני יוכיח לך הלילה שאני כאן . להישאר . " אמר ונישק את לחי ימין שלה , "לעצבן אותך " ועבר ללחי שמאל , "לגרום לניצוץ המסוכן הזה שלך לרתוח קצת " אמר ונישק את מצחה .
כשהגיע לשפתיה הביט בהן ואז בעיניה , "תני לי להוכיח לך את זה " לחש כנגד פיה ונישק אותה . היא נענתה להצעתו ועצמה את עיניה .
זואי פקחה את עיניה לשמש המסנוורת של הבוקר , היא הסתובבה אל צידו השני של המיטה והביטה בצ'אד ישן לצידה , רגוע ללא מחשבות חשבה לעצמה . שיערו הבלונדיני אסוף מרושל , זיפיו הבלונדיניים מבצבצים , היא הורידה את עיניה לזרועותיו והביטה בשלל קעקועיו .
"העניים האלה שלך . אפילו כשאני ישן אני מרגיש אותן " אמר צ'אד בעניים סגורות .
זואי חייכה בינה ובין עצמה והתקרבה אליו, "בלונדיני אני רוצה לראות את העניים שלך באור " אמרה זואי , צ'אד פקח את עיניו והוריד את ראשו להביט בה . "מי היה מאמין שאני יהיה דביקה " אמרה צוחקת .
"צוענייה את בן אדם חם מזג וקרת רוח , זה מה שמושך בך " אמר ונישק את צווארה , זואי צחקה . "ואתה אדיש בטירוף . הרוגע שלך מעצבן אותי , המבט החוקר . הראש המחשב לך . כל דבר בך עושה לי לא נוח " אמרה זואי מביטה בעיניו . צ'אד הביט בה במבט מלא הערכה .
"אבל בכל זאת אני נרדמת לידך , אני מפסיקה לחשוב . מפסיקה לדאוג , אני נלחצת כשהחיוך מלא הביטחון שלך מופיע . הוא גורם לי להבין שאתה יכול… " זואי לא סיימה את ההתוודות שלה . היא פחדה להראות חולשותיה .
"את אופטימית לגבי הירח " החליט צ'אד , זואי נשכבה על גבה והביטה בתקרה של החדר .
"כבר התאכזבתי פעם . אני לא יודעת מה להרגיש לגבי זה , אבל אני מוכנה לעשות הכול בשביל להישאר בחיים " . היא הבחינה במחשבה שרצה בראשו , "הכול בסדר? " שאלה .
צ'אד הדחיק את המחשבה לאח"כ ומשך אותה בחזרה למיטה , זואי צחקה ושיערה גלש על פניו , "אני אוהב את השיער שלך , הוא חלק כזה ושחור כמו החושך " אמר , זואי השעינה את מצחה על מצחו והביטה בעיניו . "בעיניי אתה ממש מכוער , העניים הירוקות שלך לא יפות , וכל השיער והזיפים האלה . אני לא מבינה מה מצאתי בך " אמר זואי בציניות , צ'אד חייך חיוב שובב והצמיד אותה למיטה .הוא נישק אותה באגרסיביות , ובמהירות זואי איבדה את האוויר .
"את בחופש היום " אמר צ'אד חטופות .
הוא הביט בה ישנה , רגועה ואינה דואגת כלל . הוא הרגיש אליה משהו , משהו חזק הבחין .
צ'אד התלבש ושטף את פניו מול המראה .
"בלונדיני ? " צ'אד יצא ממחשבותיו והבחין שזואי קוראת לו בישנוניות ,
הוא התקרב אליה באיטיות והיא פקחה את עיניה בשאלה .
"מה קרה ליום חופש שלנו ? " שאלה מתרוממת מהמיטה .
"אני חייב לצאת . יש לי משהו חשוב לעשות " אמר צ'אד משתדל לא להביט בעיני הפלדה שלה.
"אה.. אוקי " אמרה זואי ללא חשק , היא באמת ציפתה שיבלו את כל היום ביחד , טיפשה! חשבה לעצמה .
צ'אד הבחין שמצב רוחה נופל , הוא כופף את פניו אל פניה ונישק אותה ברכושניות .
"אני מבטיח לחזור " אמרה נישק שוב .
זואי העלתה חיוך מאולץ ושבה לשכב במיטה .
צ'אד יצא מביתה , מלא מטען ריגשי , הוא צריך תשובות! . חשב לעצמו והוא ידע בדיוק מי ייתן לו אותם! ….