אנשי דרך המלך- פרק שלישי

"מה ?!?" צעקה סול.
דמיאן סימן באצבעו על פיו ותפס בידה.
"מה, לאן ??" לחשה סול שהבינה את הסימן של דמיאן.
"למקום שקט שאני יוכל להסביר לך כמה דברים.." אמר דמיאן והמשיך ללכת.
לבסוף הם הגיעו לאגם קטן שניצנוץ קל עבר בו מדי פעם.
"אוקיי.. מה את רוצה לדעת ?" שאל דמיאן והתישב על הדשא הלח.
סול התישבה לידו "הכל ."
"אוקיי.. ממה להתחיל ?" דמיאן שאל.
"איך אני וסיימון הגענו לפה ?" שאלה והביטה לעבר הירח העגול שהשתקף במים.
"אה.. זה מסובך מדי.. משהו אחר..?" שאל דמיאן והביט באגם.
"למה זה מסוכן לדעת שאתה הנסיך ואחיה של ליאה ?" המשיכה סול להראות את סקרנותה.
"טכנית אני לא אחיה, אלא רק הבן החורג של המלכה.. " אמר דמיאן.
"נו ו.. ?" אמרה סול. התחילו להמאס עליה ההתחמקויות שלו מתשובה.
"אני מצטער שאני ככה.." אמר דמיאן בעצב.
"אה נכון שכחתי לשאול, איך זה לעזאזל שאתה קורא מחשבות ?!?!" התעצבנה סול.
"תרגעי זה לא שאני חייב לך משהו" התגונן דמיאן.
"מצטערת.." אמרה סול ועיקמה את פניה.
"תאמת שגם זה דיי מסובך .." אמר דמיאן.
"אז למה הבאת אותי לפה בכלל עם אתה לא מוכן לספר לי שום דבר ?!!?" התעצבנה סול.
"אני כן רוצה לספר לך, אבל אולי נתחיל ממשהו פשוט יותר ?" אמר דמיאן והתסכל לריצפה.
"טוב בסדר" התרכחה סול. "למה אתה מעמיד פנים של משרת של ליאה?" שאלה.
"אה…" גימגם דמיאן.
"אה הבנתי. גם זה מסובך מדי נכון ? נמאס לי. אני לוקחת את סיימון והולכת מפה. ביי." אמרה סול וקמה היא הסתובבה ואפילו לא הסתכלה לעברו. אחרי שהלכה מילמל לעברה "זה הרבה יותר מסובך ממה שאת חושבת. מייבל."