אנשי דרך המלך-פרק ראשון.

"תתקרבי קצת… כן ככה… פשוט מושלם !! עכשיו תעשי חיוך למצלמה !!" קרא סיימון ולחץ על כפתורי המצלמה.
סול, שעמדה לפניו, ניסתה לעקוב אחרי קריאותיו הלא ברורות.
"תגמור את זה כבר !! אני צריכה לארגן דברים !!" קראה סול והתישבה על הריצפה בתשישות.
"טוב, טוב כבר גמרתי…" סינן סיימון והושיט אליה את התמונות."מושלם !" אמרה סול וחייכה לעבר תמונתה "עכשיו אני הולכת להתארגן. אתה בא ?" שאלה וחייכה אליו.
"כן עוד דקה" אמר סיימון והתישב ליד המחשב שלו.
"אוקיי" אמרה סול וחייכה במתיקות.
אחרי שסול יצאה מהחדר, הוציא סיימון ממגירת שולחנו משחת שיניים ירוקה בעלת ריח מנטה והניח אותה בזהירות בתוך קופסא.
"סיימון בוא תעזור לי רגע !!" קראה סול מחדרה.
סיימון נבהל והפיל את הקופסא על הריצפה. הוא הרים את הקופסא מהר וסגר אותה, ולא שם לב לחפץ הקטן והשחור שנפל לתוכה.
"אתה בא או לא ?" צעקה סול.
"אני בא !!!" צעק לה סיימון בחזרה והכניס את הקופסא במהירות לתיקו הצהוב.
"מה קרה ?" שאל ונכנס לחדרה המבולגן של אחותו.
"תעזור לי להדביק את התמונה לכרטיס" אמרה וסירקה את שיערה השחור הארוך.
סיימון לקח את התמונה הקטנה והדביק אותה לכרטיס לבן "כרטיס מדריך ..?" קרא סיימון מהכרטיס בבלבול.
"כן שכחת ? אני כבר בת 16 זאת אומרת שאני מדריכה !" אמרה סול ואיפרה את עיניה.
עכשיו הדברים הסתדרו ; האיפור שלה, התמונה, הלחץ שלה. היא מדריכה.
"גם איתן מדריך איתך ?" חייך סיימון כשאמר את שמו של אהובה של אחותו.
"כן ! יש לך בעיה עם זה ?" אמרה סול והכניסה את בגדיה לתוך מזוודה סגולה קטנה.
"אתם מדריכים את אותה הכיתה ?" המשיך להקניט אותה.
"לא.. הוא מדריך את ו' ואני את ח' "אמרה סול ולפתע התכעסה "מה זה ענינך בכלל ?"
סיימון נמלט במהירות מחדרה תוך כדי צחוק עמום.
אחרי כל הארגונים נכנסו שניהם לאוטובוס ליד חבריהם.
כמה שעות עברו עליהם והם הגיעו ליעד המחנה.

סול הייתה ילדה יפהיפייה ומקובלת מאוד בחברה. היו לה הרבה מחזרים, אך רק אחד עיניין אותה; איתן.
איתן היה בחור גבוה וחתיך וכמובן המקובל ביותר בשכבה, קפטן נבחרת הכדורסל, ועריץ הבנות.
בת 16.

סיימון היה בחור לא כל כך מקובל אבל הייתה לו חברה יפה ושמה טריסטן.
חברו הטוב ביותר היה דניאל, שחלם על מלכת הכיתה שלהם, לינה.
בן 14.

כולם היו בדרך למחנה הקיץ, קייפ-טודס.