אני לא מיוחדת-פרק 5

"מה אתה עושה?", צרחתי צרחה חלשה במעט.
הוא החל לצחוק.
"מה בדיוק מצחיק אותך?", אמרתי וקולי היה תוקפני. אך לא עצר. הסתכלתי על עצמי. אני, אלכס, עומדת על המים. כמו ישו !עלה בי מאין צחקוק קטן. אך עדיין הייתי מעט מעוצבנת על דניאל, הוא לא יכול לצחוק עליי ככה. החלטתי לנסות את כוחותיי החדשים, הרי אני קשורה ליסוד המים.
לקחתי את ידיי והתחלתי לכווץ אותן לאגרוף. אט אט המים החלו להעלות, ובעודו הוא צוחק הפניתי את ידיי אליו,והמים נעו אל עברו.
אך ברגע אחד המים נהדפו. המים עברו מסביבו ופגעו בעץ שמאחורי.הוא מיד 'הוציא' את כנפיו, ומבטו נהיה רציני.
"מה?מה קרה?אני רק ניסיתי לצחו-"הוא קטע את דבריי-
"שחררי את כנפייך", אמר בקול הדוק וישיר.
"שחררי את כנפייך", חזר שוב.
ניסתי בכל כוחי, לגרום להן לצאת, ניסתי לקפוץ , לרוץ אך שום דבר. דניאל עדיין הסתכל עליי מלמעלה, באותו המבט.
"טפסי על העץ", אמר באותו הקול כמו קודם, אך אולי מעט רך יותר.
עשיתי כדבריו וטיפסתי על העץ.
"עכשיו קפצי", אמר וחיוך מחמם עלה בעקבות זה.
"מה, אתה מטורף? לקפוץ?אני יכולה לשבור א-" קטע את דבריי שוב-
"לא יקרה כלום, או שתיפלי למים,או שכנפייך יפתחו, לא משהו רציני" אמר וניסה לשכנע אותי. לפתע נזכרתי לשם מה הגעתי לכאן. הגעתי כדי להתאמן, לפתח את יכולותיי, הגעתי לכאן כדי ללמוד.
הבטתי מעט בנחל השומם, וחשבתי . הרגשתי את הרוח נחה על גופי, ועורי החל להצטמרר.
"נו,קפצי", אמר מביט בי.
וללא חשיבה נוספת , קפצתי.