אנחנו כאן פרק 1

המים זרמו בנתיב בלתי אפשרי בין ערמות הכלים המלוכלכים סטפני העיפה מבט מובס בערמה והרימה את הסקוץ' הכחול באנחה. "זה לא כל כך הרבה" מלמלה נועה מאחוריה, הכיסא המתפרק שישבה עליו חרק כשקרבה אותו לשולחן היא הרימה דף ורפרפה עליו מקשיבה לסטפ שהתחילה לדבר " אני לא יודעת מה לעשות איתם. הם נפרדו שוב. הוא פשוט מטומטם. הוא טועה פעם אחרי פעם ומצפה שדנה פשוט תחיה עם זה. והיא לא באמת יודעת מה לבחור, היא אוהבת אותו." נועה הנהנה בחוסר ריכוז, כל כך הרבה דוחות , כל חודש מחדש. לאחר מספר שניות הבינה שסטפ מחכה לתגובה " זה נשמע כמו ויכוח ילדותי, שניהם צריכים להתבגר" סטפני הסתובבה מהכיור ונעצה בה מבט "אוו שניהם צריכים להתבגר.. תראו מי מדברת" נועה התכווצה, היא והאקס שלה – נועם – נפרדו לפני כמעט חצי שנה מסיבות שונות ובראשן עצלנות, היא גרה בצפון הארץ בחיפה והוא גר במרכזה בתל אביב. בתקופה לפני שהם נפרדו הם פשוט הפסיקו להיפגש היא נשאבה לחיים שאחרי הצבא- התחילה לעבוד , ללמוד לפסיכומטרי , נכנסה לדירה חדשה עם שלוש חברות . והוא שמר על דממת האלחוט שהיא יצרה אפילו כשהייתה לו רגילה מהצבא. בסופו של דבר שניהם הבינו שהם לא מתקדמים לשום מקום ונפרדו כידידים. היא קיפלה את הדף ודחפה אותו לתיקה "הכלים מחכים לך" הפטירה לסטפני לפני שקמה ויצאה מהמטבח הקטן לעבר הדלת. 'רק עוד שני סירים, ארבע כוסות , שש צלחות וסכום' חשבה לעצמה סטפני כשהשיבה את צומת ליבה לכיור 'איך 4 בנות עושות כל כך הרבה כלים ביום?!' היא נאנחה שוב מדוכדכת. היום רק התחיל ועמדו בפניה משימות רבות ובניהן מספר משימות שמהן התחמקה זמן רב. כמו לדבר עם אמא שלה. כבר ארבעה חודשים לא דיברה איתה , מהיום שרבו והיא ארזה בתיק צבאי מספר דברים חשובים והלכה לטארה חברתה הטובה ביותר. היא גרה אצלה שבועיים שבורה ובוכיה ואז נכנסה לדירה הזאת עם נועה, ג'נה ואתנה. כשסוף סוף סיימה עם הכלים היא נדדה אל הסלון ונחתה על הספה שולפת את הפלאפון שלה מהכיס. 6 שיחות שלא נענו מטארה, 1543 הודעות בוואטסאפ ושני אסאמסים. היא החליטה להתחיל עם השיחה. צלילי הפתיחה של שיר של טיילור סוויפט קיבלו את פניה כשחייגה את המספר המוכר , היא חייכה לעצמה – הטעם של טארה במוזיקה היה המוזר ביותר שנתקלה בו מימיה – ממש כמו הטעם שלה עצמה . היו ימים שהן שמעו רק טיילור סוויפט ו וואן דירקשן וימים שבהם נהנו מרוק אמיתי כמו גאנז אנד רוז, רד הוט צ'ילי פפרז , ביטלס ועוד. לאחרונה היא גילתה את המטאל ז'אנר חדש לחרוש עליו.. "מסננת" קולה של טארה מעוות בידי הטלפון נכנס להרהוריה "שטפתי כלים" הסבירה "וואו מישהו היה שם לתעד את זה? " זיכרון כואב גרם לסטפני להתכווץ אך היא המשיכה את השיחה כרגיל " חה חה חה , תתפלאי אבל אני שוטפת כלים פעם בשבוע אם לא יותר" טארה צחקה את צחוקה המצטלצל "אמא שלך היתה מתה לראות את זה" סטפ נשכבה על הספה ובהתה בתקרה המתקלפת כשהשתיקה התארכה טארה הבינה את הטעות שלה " דיברת איתה? " שאלה בנימה מפייסת "לא" הדמעות עלו בגרונה, היא ויתרה על כל כך הרבה, איש לעולם לא ידע על מה היא נאלצה לוותר רק כדי להיות עם המשפחה והחברים שלה. לחיות חיים 'נורמלים' עם סיכוי לעתיד. למה הכל חייב להסתבך? "סטפ. אני אוהבת אותך , באמת . ואני מסכימה איתך. אלה החיים שלך. הבחירות שלך. הדרך שלך. אבל הם ההורים שלך. תני להם צ'אנס להבין אותך" סטפני חייכה , לטארה היה נאום קבוע בנושא, היא בעצמה בת לזוג לסביות שהתגרשו ולא בקשר עם אחת האמהות שלה. להגנתה היא כן חידשה קשר עם האבא הביולוגי שלה למרות כל הקשיים שעברה איתו. "אני רוצה לדבר איתה " התחילה להסביר " אני פשוט באמת לא יודעת איך. אני מתגעגעת אליה. ממש. בחיים לא חשבתי שהחיים בלעדיה יהיו כל כך קשים" היא תכננה להגיד החיים 'לבד' אבל חזרה בה. החיים לבד מעולם לא היו אופציה מבחינתה גם אחרי שקיבלה החלטות נוראיות לאורך חייה וויתרה על כמה אנשים שנשבעו ללוות אותה לנצח בכל זאת ידעה שהיא לא לבד, לעולם. "תנסי " המשיכה טארה "ברגע שתתחילי זה יבוא לבד". "דרך אגב.. למה התקשרת שש פעמים ברצף? עד כדי כך התגעגעת אלי?" שאלה סטפני בחיוך השתיקה בצד השני של הקו הקפיאה את דמה " לא.." מלמלה טארה אחרי כמה שניות "קורה ניסתה להתאבד שוב. הייתי צריכה למצוא מישהו באזור" סטפני קפצה על רגליה "איך…?" לחשה "היא חתכה. היא פונתה לבית חולים. ליאן איתה." סטפני יכלה לשמוע את הדמעות כשחזרה לשקוע בספה מבטה נדד לכתם אדום בפינת הקיר קטשופ? דם? היא לא ידעה " דיברתי איתה לפני. היא שוב היתה בדיכאון. היא רבה עם ליאון. ואיתך. ועם יוגב. היא אמרה לי שאף אחד לא יתגעגע אליה." המשיכה טארה בלחישה כאובה. סטפני הפסיקה לספור את הפעמים שעמדו לה דמעות בעיניים היום. זה היה ככה כל התקופה האחרונה. החיים אחרי הצבא ערערו אותה ואת חברותיה ומשברים צצו מכל עבר. היא שרבה עם הוריה ועזבה את הבית . טארה שהחליטה שהיא מעדיפה את המין היפה דבר שלקח להן זמן לקבל. קורה שתמיד היתה לה נטייה לדיכאונות ולמחשבות אובדניות והרסניות התקדמה שלב למעשים . חברויות נוצרו וחברויות נשברו, כל קשר הועמד בניסיון וכולם נאלצו לקבל החלטות. החלטות. הדמעות גלשו מעיניה ונחתו על חולצת הפיג'מה שלה. היא לא רגילה לא להיות בשליטה. " היא תהיה בסדר. אבל בבקשה .תשלימו" אמרה טארה כשמאסה בשתיקה שנמתחה ונמתחה "את כזאת דרמה קווין" מלמלה סטפני ונגבה את הדמעות " ברור שנשלים. זה ריב מטומטם גם ככה. וגם כשכולנו אוהבים אותה היא בטוחה שלא נתגעגע ושהעולם יותר טוב בלעדיה" המשיכה והחלה לאט לאט להתאפס "אני מבקרת אותה הערב.. רוצה לבוא? " שאלה טארה בתקווה וסטפ הנידה בראשה למרות שהיא לא יכולה לראות אותה "קבעתי עם אתנה" טארה נחרה בבוז. אתנה – אחת השותפות של סטפני ובת לשני הורים מאוד מוזרים עם התמכרות למיתולוגיות שונות, בחורה עם ראש בעננים שמסיבה לא ברורה מעולם לא הסתדרה עם טארה. "טוב נו.. תבקרי אותה מחר טוב? יאללה מאמי אני חייבת לזוז.. " הפטירה טארה לפני שניתקה את השיחה. סטפני התפנתה לבדוק את יתר ההודעות האסאמסים היו מהבוסית שלה תזכורת לכך שהיא עובדת מחר ההודעות בוואטסאפ היו בעיקר מקבוצות כמו "מחזור נ"ד" ו " אין יותר פז"ם". היא תכננה להכנס לפייסבוק לשרוף את הזמן עד שאתנה תחזור כשהדלת נפתחה " בואי נראה אחי הדוב. שנים לא ראיתי אחי הדוב. ואין לי באמת כוח לצאת לשבת על סושי ולדבר על החיים שלנו" סטפני חייכה כשאתנה הניחה שש שקיות מחנויות שונות ותיק גב מפוצץ שנייה לפני שנחתה לצידה על הספה " ואחי הדוב זה סרט חמוד" המשיכה. "לא בא לי דיסני.. אני צריכה משהו מעודד.. קורה ניסתה שוב" סטפ לא הסתכלה לה בעיניים כשדיברה , אתנה חכמה ממש כמו האלה שעל שמה היא נקראת והיא כבר אמרה לסטפני כל כך הרבה פעמים שקורה חייבת לקבל טיפול מתאים או שהיא תמשיך לנסות עד שתצליח. " מה לא מעודד בדיסני?!" אתנה שלפה בקבוק קולה מהתיק – כל הדירה שלהן בלי יוצאת מן הכלל מכורות לקולה "את שואלת ברצינות? במלך האריות – מופסה נרצח בידי אחיו, בדמבו – אמא שלו מתה מוות טרגי , בבמבי – יורים באמא שלו, באחי הדוב – הגיבור רוצח את אמא של האח הקטן המאומץ שלו .. קודה חמווודד" סטפני מנתה את הסרטים על אצבעותיה ואתנה בהתה בה המומה "וואו על סרטים כאלה טרגיים גדלנו.. אין פלא שאנחנו דור סרוט" היא העבירה לסטפני את הקולה והמשיכה " אוקי.. לא דיסני. בואי נראה סטפ אפ! " סטפני הדחיקה זיכרון שנאבק לצוף במוחה והנהנה "ספט אפ וסושי" .