אנה בלו פרק 4 :)

כשאנה התעוררה היא לא הייתה על רצפת הסלון אלה בחדרה המפואר . על השידה הלבנה כפנינה שלה היה מונך פתק שנכתב במהירות אך הכתב יד אלגנטי .
' בפעם הבאה תכי את הטלוויזיה ותניחי את התיק שלך בחדרך . ולכל הרוחות תפסיקי לשתות את הזבל הזה . -אמא – '
כל כך טיפוסי , חשבה אנה במירמור קימתה את הפתק הטיפשי והשליחה אותו אל פח האשפה שבחדרה . השעון הדיגיטלי שלה הראה את השעה שש וחצי , מה שאומר שהיא ישנה כמעט חמש-עשרה שעות . אנה הדליקה את המערכת הסטריו שלה ודיסק ישן ומוכר התחיל להתנגן , דיסק ישן עם שירים צרובים של אדל וכמה להקות רוק עדין .
אנה נכנסה לחדר האמבטיה שהיה צמוד לחדרה . היא נראתה נורא , האיפור העדין שמרכה נמרך וכיסה לגמרי את פניה , שיערה החום-והמתולתל היה סבוך מהרגיל . אנה יכלה לחשוב רק על דרך אחת לתקן את המצב -מקלחת חמה . אנה פשטה את הפיג'מה שלה ונכנסה למקלחת כשהיא מקפידה לשפשף את פניה ביסודיות וחפוף את שיערה הסבוך , אחרי כמה שירים שהתנגנו במערכת אנה יצאה מחוץ לאמבטיה והלכה לכיוון הארון הלבן כפנינה שלה .
למזלה הרב של אנה בבית סיפרה לא היה קוד לבוש כל שהוא כך שהייתה לה יד חופשית במימוש הסטייל הייחודי שלה . היא שלפה מהארון גינס כהה ,ומיסיבה לא מוסברת לי לקחה גופיה לבנה במקום את אחד הסוודרים המחממים שלה . מעל הגופיה היא לבשה קרדיגן אדום ואז מעלה את המגפיים החומות שלה שהתאימו לתיקים שלה . אנה מרכה על שפתייה מעט אודם אדום ועל ריסיה מעט מסקרה , היא הביטה בפעם האחרונה במראת הגוף שלה וידעה שהיא מוכנה , אפילו השיער החום שלה הסתדר לא רע . אנה לקחה את תיק הגב המדליק שלה ודחפה לתוכו כמה ספרים ומחברת גדולה . היא לקחה את תיק היד ,שגם הוא היה בסוד של דוגמה אינדיאנית , והכניסה לתוכו את הארנק שלה , את מפתחות הבית והמכונית ומגזין שהיא הייתה חייבת להראות ליולי .
בדרך למטה אנה בדקה את האייפון שלה וכמו ששיערה היו בו יותר מעשר הודעות . למזלה כולם היו מיולי .
"ככה את מסננת אותי "
"אוקיי עם זה מה שאת רוצה יש לי חדשות חמות אבל …. “
"את חושבת שלא עליתי עליך בטח עשית איזה צעד עם ג'ק ו… “
"אן אני רצינית תעני לי עכשיו או ש… “
"אנה זה לא מצחיק . יש פה משהו "
"עכשיו אני רצינית משהו כמעט תקף אותי ולחברה הכי טובה שלי לא אכפת " פה היא הוסיפה חייכן בוכה .
כך נמשכו על ועד הודעות בהם איימה יולי שהיא לא תדבר עם אנה . אבל הודעה אחת כי הייתה חשובה .
"יול אני מצטערת שלא עניתי כנראה נרדמתי ועמי ותמי האלו אותי למיטה שלי … לא חשוב . על מה רצית שנדבר ? מי בה עליך הביתה ?” אנה שלחה את ההודעה . היא קיוותה שיולי תענה אבל התנחמה בזה שהיא תראה אותה בבית הספר ותשאל אותה מה קרה .
בזמן שהיא לחצה על הכפתורים במכונת הקפה היא התקשה אל ג'ק , סתם בשביל לשמוע את קולו המרגיע בבוקר . ג'ק ענה אחרי שלושה צלצולים .
"יו אן מה קורה ?” הוא שאל ונשמע עליז במיוחד .
"למה אתה כל כך שמח " ג'ק צחק .
"את קוראת אותי אפילו בלי לראות אותי מה ?” עכשיו גם אנה צחקה .
"אוקיי הבנתי שאני צריכה לפתוח בקריירה של מגלת עתידות אבל מה קרה ?” היא שאלה .
"אמ.. בואי נגיד שעשיתי אתמול את הדבר הנכון " הוא אמר בערמומיות .
"אני שונאת שאתה מדבר איתי בחידות מה קרה ?” היא שאלה שוב . בתקיפות הפעם .
"נפרדתי ממולי " הוא אמר בפשטות .
אנה לא ידעה איך להגיב . מצד אחד לא היה דבר שהיא רצתה יותר מזה ,אבל מיצד שני …
"עם נפרדת ממנה למה אתה כל כך שמח … כלומר … " אנה פשוט נשארה עם פה פעור .
"אנה תרגעי סיימנו את זה יפה חוץ מזה … כבר הרבה זמן שרציתי לעשות את זה . הזוגיות שלי עם מולי היא לא כמו שהייתה ו… גם היא הרגישה בזה לכן החלטנו לסיים את זה לפני שנתחיל לריב על שטויות וכל זה " הוא אמר .
"עם זה גורם לך להרגיש טוב… " תיהיה בטוח שזה גורם לי להיות מאושרת , המשיך אנה בליבה .
"אז … תבואי לאסוף אותי בעד … עשר דקות ?” הוא שאל אחרי שתיקה קצרה .
"בטח " אמרה אנה וחייכה . “אמ.. רק רציתי לשאול שמעת אתמול מיולי אולי ?” שאלה אנה שנזכרה למה בכלל היא התקשרה .
"האמת שלא למה ? " דאגה נשמע בקולו .
"אני לא בדיוק יודעת , היא שלחה לי משהו כמו עשר הודעות ,כל אחת יותר מוזרה מהשנייה . חשבתי שאולי היא דברה איתך " סיכמה אנה את דברה .
"תשאלי אותה בבית הספר " ענה ג'ק בפשוטת . אנה שמחה לגלות שהוא לא מזכיר שום דבר פסיכי שקשור למה שאמר אתמול .
"אוקיי אז … נדבר כבר " היא נתקה את הטלפון ולקחה שלוק ארוך מכוס לקפה שלה שכבר הספיקה להתקרר מעט . לאחר שסיימה היא פתחה את המקרר ותחבה פחית אדומה של משקה אנרגיה אל תוך תיק הצד שלה והחלה ללכת לכיוון היציאה .
כשעמד ממש ליד הדלת היא הבחינה במשהו מוזר , המתג של המזגן היה על מצב כבוי . המזגן לא פעל ואנה ממש יכלה לתפקד . זה ללא ספר היה מוזר . אנה כיבתה את האור בחדר הכניסה ויצאה דרך הדלת .
בחוץ לא ירד , היה נראה כאילו הסערה שכחה , אבל היו ערמות שלג ענקיות בכל מקום . מסיבה שאותה אנה לא הצליחה להסביר היא פשוט לא הרגישה את הקור בדרך כלל היא ממש רגישה .
אנה נכנסה למכונית והתניעה אותה אפילו בלי להדליק את רוי , ע היא תראה שקר לג'ק היא תדליק אותו , רק כדי שלא יחשוד בשום דבר . בזמן שאנה עצרה באחד הרמזורים היחידים שהפרידו בין ביתה לביתו של ג'ק היא נכנסה לגלרית המוזיקה שלה והפעילה את רשימת ההשמעה עם השירים הכי קצביים שלה , נרה היה כאילה הקפה לא עזרה ,אנה הרגישה גל של תשישות מכה בה ממש כמו זה של אתמול, רק שהיום לא הייתה לה אפשרות להרדם על הרצפה בסלון ביתה .
כשהיא הגיעה סופסוף לביתו של ג'ק הוא חיכה לה בחוץ רועד כולו. כשהוא עשה את הסיבוב כדי להיכנס על מושב שליד הנהג לצידה היא לחצה בזריזות על מתג ההפעלה של רוי והדליקה אותו . בגלל שהמכונית שלה הייתה חדישה גם המזגן היה משוכלל וג'ק נראה פשוט מאושר להיכנס למכונית ולהנות מחומו של רוי .
"אז … מה קורה ?” שאל ג'ק בחיוך . עיניו החומות נצצו .
"אמ… הכל כרגיל " אנה אמרה בהיסוס .
בזמן הנסיעה חלפה במוחה פעמים רבות המחשבה עם לספר לג'ק על זה שהיא כבר לא רגישה כל כך לקור אבל … מי יודע איך הוא יגיב .
"אז שניסע אל עבר בית הכלא ?” ג'ק צחק ואנה גיחכה . היא התניעה שוב את המכונית ותוך שניות הייתה על הכביש הראשי שהוביל את בית הספר . ביינתיים ג'ק עדכן אותה בכל פרט ופרט מהפרידה הלוהטת שלו מה שגרם לאנה להרגיש רע על כך שהיא מרגישה טוב . מוזר, לא רק שהיא כבר לא רגישה לקור עכשיו היא גם מתחרפנת .