אנה בלו פרק 3 (פלייייז תכנסו )

הקור שהחוץ היה בלתי נסבל , נחמתה היחידה הייתה המזגן שבמכונית שלה . היא רצה כל כך מהר אל המכונית שנתכלה במשהו בדרך לשביל הגישה .
"וואו אדוני תסתכל לאן …" אנה לא המשיכה את הנזיפה כשראתה שהאדם שבו נתקלה היה האיש בשחור .
"תסתכלי לאן את הולכת "הוא אמר ומהר אל המכונית השחורה בעלת החלונות הכהים .
"איש טיפש , שלג דפוק , אוף" מלמלה אנה בזמן שחיפשה את מפתחות המכונית . כשמצאה אותם סוף סוף היא נכנסה למכונית וטרקה את הדלת ,לאחר שעברו כמה דקות והיא התחילה להפשיר היה לה גם קצת זמן לחשוב .
למה ג'ק דיבר בצורה כל כך מטרידה על האגדות הטיפשיות של ימי הביניים ? למה הוא ציין את כל המקומות שבהם האמינו בהם בעבר ? ומי לכל הרוחות היה האיש בשחור ?
האיש בשחור לא נראה אדם מוסרי כל כך , כאילו הוא שייך לאחת המאפיות המפחידות ששומעים עליהם בחדשות בכל ערב . והצורה שבה אביו של ג'ק שתק בזמן שליווה אותו … אנה הכירה את אביו של ג'ק בדיוק כמו שהיא הכירה את ג'ק עצמו , הוא היה אנגלי חביב למדי והיו שתי דברים שהוא אהב יותר מכל , האחד המאכלים שרוז הכינה והשני היה פשול לדבר , על הכל . היה מוזר לשמוע אותו שותק . חוץ מזה הייתה לאנה הרגשה שהשניים ממש לא שתקו בזמן שבילו בחדר עבודתו .
אנה התניעה את המכונית .
כדי שהזוז … למרות שאף אחד לא מחכה לי בבית ,היא חשבה בעצב בזמן שנווטה את המכונית . נראה היה שסופת שלג התחילה להיבצר ,אולי היא תשאר בבית ותזמין אליה את ג'ק ויולי .
ג'ק … הוא הפחיד אותה בצורה שבה הוא דיבר ,כלומר לאה היו שטויות במיץ גזר .שטויות שרק פסיכים כמו גרדן מאמינים בהם, ואולי גם … אנה סרבה להאמין לעבודה שחברה הטוב ביותר מאבד את שפיותו .
הסערה התגברה ושלג החל להצטבר על השמשה הקדמית של המכונית ,אנה לחצה על מתג המגבים בכל כמה שניות . למרות שהנסיעה הייתה אמורה לקחת כמה שניות היא נדמת כמו נצח .
בסופו של דבר אנה הגיעה אל שביל הגישה המוביל לחנייה של ביתה הגדול .
ביתה לש אנה היה גדול בהרבה מביתו של ג'ק אבל אכלס בדרך כלל רק אדם אחד , היא .
כפי שציפתה המכוניות של הוריה לא היא בחניה , מה שאומר שהם עדיין בעבודה. אנה יצאה בזריזות מהמכונית כשהיא אוחזת במפתח ובתיק הגב והצד שלה ,ונכנס בזריזות אל הבית השקט .
ביתה של אנה עוצב בטוב טעם ושימש את הוריה בעיקר לחשיפות הציורים של אביה ולמכירות הפומביות שלהם , לכן הוא גם תמיד היה מסודר למופת .
אנה זרקה את התיקים באמצע החדר ולאחר שהדליקה את המזגן המרכזי וכמה אורות היא מהרה למטבח . למרות שהיא אכלה בביתו של ג'ק היא הרגישה צורך לאכול .
המקרר היה מלא כמובן בכל טוב אנה לקרה משקה אנרגיה וסגרה אותו מיד . היא הלכה לכיוון הסלון המרווח ושמעה את צעידה מהדהדים ברחבה הבית , אנה התיישבה על ספת העור הלבנה שהייתה מול הטלוויזיה השטוחה שעל הקיר . היא לא הדליקה אותה , היה משהו נחמד בשקט הזה שעטף אותה . אנה פתחה את פחית המשקה ולקחה לגימה ארוכה כשחיוך עלה על שפתייה , אימה מעולם לא אהבה את העובדה שהיא שותה את הזבל הזה , אבל אימה לא הייתה שם כדי לראות את זה .
אנה סיימה את משקה האנרגיה בעד כמה שלוקים גדולים והשליכה את הפחית הריקה אל רצפת השיש המבריקה . היא הדליקה את הטלוויזיה שפעלה כמובן על אמ טי ווי ועצמה את עיניה . השירים האהובים עליה התנגנו ברצף מה שממש מצא חן בעינה .
"יש לכם תוכניות לכריסמס ?” נשמע קול מן הטלוויזיה .אנה פקחה את עיניה . היא שחכה שהכריסמס אמור לחול בעד פחות משבוע .
אמא שלה בטח תצלם תכניות ספיישל מיוחדות לכריסמס ואביה יקבל השראה מיוחדת ,הם לא יהיו בבית .
אולי זה לטובה , ניסתה אנה לשכנע את עצמה , אני יכולה לחגוג עם המשפחה של ג'ק או עם המשפחה של יולי כמו בשנה שעברה .
רעש חריקה של מכונית הוציא את מהרהוריה .אלה לא יכלו להיות הוריה . אנה רצה אל החלון ופלטה צווחה חנוקה , זו הייתה המכונית השחורה של האיש בשחור . מה הוא עושה בביתה ?
השניות חלפו במהירות ואנה שמעה נקישה בדלת .
זה הוא , היא לא הוציאה הגה . אולי הוא ילך . מליון מחשבות התרוצצו במוחה של אנה והיא ליבה מעיץ את מהירותו .
עברו כבר שתי דקות והאיש בשחור עד לא הלך .
אולי הוא סוכן מכירות מדלת לדלת ,חשבה אנה בניסיון נואש להרגיעה את עצמה . בחוץ השתררה דממה וגם הטלוויזיה הייתה על מצב השתק כך לאנה לא שמעה דבר מלבד דפיקות על הדלת מידי פעם . היא לא זזה ולא נשמה , בכל ימי חייה היא לא פחדה כך משום דבר כאילו היה באיש הזה , בצורה שבה דיבר , משהו מרתיע .
חמש דקות חלפו , כשאנה כבר הייתה קרובה בצעד לפתוח לו את הדלת הוא פנה והלך על מכוניתו , כעבור רגע הוא כבר לא היה שם עד .
אנה נשמה לרווחה והתמוטתה על הרצפה החמימה מחום המזגן .
מה קרה כאן הרגע ?! חשבה בליבה . היא לא יכלה להמשיך לשבת על הרצפה בחוסר מעש .
ג'ק . ג'ק יכול לעזור האיש היה גם אצלו בבית , אנה התרוממה במהירות ורצה אל התיק שלה שם היה מונח בשלווה האייפון הלבן שלה .
על הצג היה כתוב 'שמונה שיחות שלא נענו ' היא לחצה עליהם , לא הייתה אפילו אחת מג'ק, סתם חברים מבית הספר ושני שיחות מיולי , היא תחזור עליה אחר כך .
אנה מצאה את מספרו של ג'ק שהופיע תחת הכיתוב 'נפש תאומה ' שני צלצולים נשמעו ואחריהם קולו הרגוע של ג'ק .
"אנה מה קורה ?” הוא שאל ונשמע מופתע .
"ג'ק מי היה האיש בשחור ? “ היא שאלה בישירות .
"אני לא יודע אבא שלי לא מוכן לספר אפילו לאמא שלי . הוא אומר שזו סתם שטות " ג'ק חיכה את המבטא האנגלי של אביו . “ אני בטוח שזה לא נכון אבל אין לי דרך לדעת את זה בוודאות . למה קרה משהו ?” הוא נשמע רגוע להחריד ואנה כל כך קינתה בו על כך .
"ג'ק האיש הזה … הוא היה בבית שלי " היא כמעט בכתה .
"הוא דיבר עם ההורים שלך ? הוא פגע בך ?” עכשיו השלווה נעדרה מקולו והוא נשמע יותר כועס , כאילו הוא היה יכול לגבור בכוחות עצמו על האיש המגודל בשחור .
"הוא לא דיבר עם ההורים שלי כי הם לא בבית ,גאון . ולא הוא גם לא פגע בי . לא פתחתי לו את הדרתי כי … פחדתי מידי " אנה תמיד התביישה להודות בפחדיה אבל ג'ק היה ג'ק והוא היה החבר הכי טוב שלה .
"את רוצה שאני אבוא ?” הוא שאל ברכות . אנה חייכה לעצמה ,הוא כל כך מתוק , חשבה בליבה .
"לא זה בסדר בכל מקרה יש סופה ולזיכרוני אין לך מכונית " היא אמרה בעוקצנות .
"אוייש אל תזכירי לי את זה " הוא צחק . “בכל מקרה … נדבר בסדר ?” .
"בסדר … וג'ק , עם תשמע משהו פשוט תספר לי " אמרה אנה לא כל כך רצתה לנתק את הטלפון .
"בסדר … " הוא אמר בהיסוס מוזר . “ להתראות " הוא אמר וניתק את הטלפון עד לפני ששמע את תשובתה .
אנה הורידה את האייפון מאוזנה ונשכבה על הרצפה החמה ליד תיק בגב שלה ,שהיה בעל דוגמה אינדיאנית מדליקה ביותר . השקת שוב השתרר בבית ואנה ממש יכלה לשמועה את פתיתיי השלג פוגעים בחלונות . פתאום כאילו משום מקום הציף אותה גל עצום של עייפות , הדבר האחרון שעשתה לפני שנרדמה היה לשלוח ליולי הודעה עם חייכן ישנוני לאחר מכן עיניה נעצמו והיא שקעה בשינה עמוקה עם רצפת הסלון .