אמצע שום מקום – פרק 2

"מה?" אני שואלת.
"את לא זוכרת אותי?" שאל הילד. ניסיתי להיזכר אבל לא הצלחתי. ליצן חצר? מה אני בת מלוכה.
"טוב," אמרתי, "תקשיב אני אחזיר אותך הביתה. ההורים שלך בטח דואגים."
"לא הוא לא. אמרתי לא שאני יוצא למסע אופניים של 8 שעות."
"8 שעות?!" אמרתי בבהלה? "בן כמה אתה שאתה חושב שאתה יכול להסתובב ככה באמצע הלילה ברגל לבד?" שאלתי.
"אני לא ברגל, אני על אופניים!" אמר.
"טוב, קדימה תביא את האופניים, אני מחזירה אותך הביתה."
נעלתי את הבית ויצאנו החוצה. זרקתי את האופניים בבגז' נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע.
***
"הגענו!" אמר הילד בהתרגשות כשעברתי ליד בית עץ קטן. "אבא, אבא אני בבית!" קרא הילד.
"ג'ורג'!!!!" צעק איש מבוגר שנראה כאילו היה בן 50. אפו היה סולד ושערו השחור הזדקר לכל מיני כיוונים. הוא לבש פיג'מת פסים כחולה ארוכה. "זאת היא אבא היא התקווה האחרונה!" אמר הילד שכנראה קראו לו ג'ורג'. הוא חייך חיוך מלא שיניים ועליהים גשר ברזל ליישור שיניים. שערו הג'ינג'י היה מסודר וחלק למרות שרץ והזיע. הוצאתי את האופניים מהבגז' ובאתי להיכנס לאוטו עד שאביו של ג'ורג' קרא להיכנס לביתיהם. למרות איך שנראה מבחוץ הבית היה גדול. הקיר שמול הדלת היה עשוי זגוגית נגררת שמובילה למרפסת די גדולה עם שני כיסאות נוח ושמשיה. מצד שמאל לדלת היו כיריים כמה ארונות ומגירות. כמה מטרים אחריו היה שולחן אוכל גדול ערוך. מצד ימין לדלת היה הסלון. ספת עור חומה גדולה אחת ומימינה כורסה ורדרדה נפתחת למשענת לרגליים. שולחן זכוכית קטן היה ביניהם. ובצמוד לקיר היתה מיטת קומות. ומשמאלה דלת אלון צרה. היא נפתחה: "סליחה שהתעכבתי." אמר גבר שנראה היה כבן 30. הוא היה לבוש ברדס שחור שהותיר אחריו שובל באורך מטר. הוא אחז בידו מקל הליכה ובראשו פנינה בגודל אגרוף של אדם מבוגר. על ראשו היתה מונחת מגבעת שחורה ובראשה נוצה אחת כתומה. "אמה," אמר האיש,"כמה זמן לא התראינו?"
"עזוב אותה האטר (כובען באנגלית, הסיפור מתרחש באנגליה)" אמר אבא של ג'ורג'.
"מה אתה מבין רביט(ארנב)? רק הוספת עוד צרות עם המכונה הזאת שלך!" אמר בתקיפות מי שכנראה קראו לו האטר. "אל תוסיף מילה! היא תבין עוד מעט!" אמר מי שכנראה קראו לו רביט אבא של ג'ורג'. "אתה היית שפוט של אליס הזאת! אתה רק מכין כובעים עלובים ושרביטים שנשברים תוך שנייה!" צעק.
"על מה אתם מדברים?!" שאלתי כדי לעצור את הריב וגם כי הייתי מסוקרנת בעצמי.
"קראת את אליס בארץ הפלאות נכון?" שאל ג'ורג'.
"כן, למה?" ואז התחלתי להבין. אני זוכרת שקראתי מאמר על מכונה שתחייה כל מה שכתוב בעיתונים, בסיפורים בדמיון. אז אם המכונה אמיתית…
לא זה לא יכול להיות!