אמה המריאנית|פרק 2

נאלצתי לא להסכים עם ג'נה,אני פשוט לא יכולה להביט בהם
אמרתי לה "מי אני שבכלל מישהו ירצה לצאת איתי?
את ממש מצחיקה,את יודעת שאני לא מתאימה לדייטים"
"את דווקא כן" אמרה ג'נה בתקיפות. הייתה לי הרגשה שהיא לא רוצה להשאר עם ג'יימס לבד.. אולי זה אומר שהיא תפרד ממנו? המחשבה הפיחה בי שמחה.
למחרת התכוננתי לפגישה עם ג'יימס. אופס, עם רוקי. לבשתי שמלה שחורה- לבנה ונעליים שחורות תואמות, כדי להרשים את ג'יימס. אה, כן, את רוקי.
התחלתי לצעוד,אט,אט לעבר ג'נה
התחבקנו ונסענו שנינו במכונית שלה ג'נה שאלה אותי,"את נרגשת?"
אמרתי לה:"למה?הראיי את זו שהכרחת אותי להגיע לכאן
חוץ מזה אני בטוחה שהריקי הזה יברח מהמקום.
היא אמרה,"את נראית נהדר היום,חבל שאת לא מתאפרת כך בבית הספר הבנים היו רודפים אחריך לעבר כל מקום.
"ממש", אמרתי בחוסר אמון.
"אני רצינית" אמרה ג'נה והנימה שלה הוכיחה לי שהיא באמת כזאת. "ג'יימס הצביע עלייך בבית הספר ואמר שאת נראית מדהים"
רציתי להתעלף באותו הרגע.
"טוב,אני בטוחה שהוא מסתפק בך,את נראית מדהים עוד יותר
הוא מחזר אחרייך כל היום."
ג'נה גילגלה עיניים ואמרה לי:"הוא סתם,אני לא ממש מתעניינת בו פשוט המילים שלו והמאמץ שלו בשביל לחזר אחרי כובשות,וכואב לי עליו."
הייתי המומה,"את רצינית?את לא מרגישה משהו כלפיו?"
ג'נה ענתה,"ברור שלא,יש מישהו אחר שאני דלוקה עליו יש בו משהו כובש הרבה יותר,הצניעות שלו הורגת אותי."
הסתכלתי במבט מסוקרן וזועם:"אז למה הסכמת לדייט הזה?"
היא ענתה:"ג'יימס התעקש,הוא רצה שחבר שלו יראה אותך מקרוב,וגם זו הזדמנות מצויינת בשבילך להיפתח כבר למערכות יחסים שוות,מגיע לך אחרי הכל."
אחרי נסיעה קצרה,נכנסנו למסעדה היפה. הנברשות הענקיות שהיו מעל לכל שולחן, המלצרים התרבותיים להפליא והציבור שנראה כמו קהל סלבס מקומי הוסיפו לפאר של המסעדה. ואז ראיתי אותו. ג'יימס היה מדהים. הנער שלידו היה בעל זיפים ועיינים ירוקות מלוכלכות. גם נחמד, אבל לא ג'יימס, חשבתי לעצמי. ג'יימס לבש חולצת כפתורים כחולה כהה ומכנסי ג'ינס אופנתיים וכמעט שחורים עד הברך. העיינים שלו בהקו.
ג'יימס ניגש במהירות אל ג'נה ונישק את ידה
ואילו הנער שלידו החזיק את ידי ונמנעתי מכך שינשק את ידי
אז החזקתי את ידו והצגתי את עצמי:"שלום שמי אמה"
והוא ענה בחזרה:"שמי רוקי"
לא אהבתי את רוקי. היה לו טעם מזעזע. מכנסיים בצבע ירוק צבאי וחולצה מפוספסת לבנה. נו באמת.
ישבנו אני ורוקי בצד אחד וג'יימס וג'נה בצד האחר. הזמנתי לעצמי סופלה דגים שנשמע טעים.
"היי, ג'נה, לכי לדגמן!" אמר ג'יימס. ג'נה לבשה שמלה אדומה צמודה, שבחיים לא הייתי מעיזה ללבוש.
ואז השתעלתי ואמרתי,"שמעתי שדוגמניות מדרדרות לסמים ולהפרעות אכילה,היא יכולה גם בלי לדגמן."הסתכלתי אל ג'נה ואמרתי,"נכון ג'נה?"
"כן" ג'נה אמרה בבטחון שידעתי שהוא מזוייף והישירה אליי מבט מרוגז.
ג'יימס חיבק את ג'נה, שנראתה כאילו היא מבועתת מעצם העובדה שהוא חיבק אותה..
יעל: "כן" ג'נה אמרה בבטחון שידעתי שהוא מזוייף והישירה אליי מבט מרוגז.
ג'יימס חיבק את ג'נה, שנראתה כאילו היא מבועתת מעצם העובדה שהוא חיבק אותה. כעסתי מאוד על ג'נה. ג'יימס נראה כאילו הוא הולך לחבק אותה לנצח. הרגשתי כאילו אני אתפוצץ עוד רגע, ואז פתאום ג'יימס התנתק ממנה בגועל והלך לשירותים.
מה עשיתי לעזאזל?
רוקי התחיל לדבר איתי ושאל,"מה קרה?את נראית עצובה"
עניתי,"לא,לא זה כלום..תמשיך להנות מהאוכל."
והייתי שקועה במחשבות מתי ג'יימס יחזור כדי לראות את פרצופו שוב.
הרגשתי שאני חייבת ללכת. לא ידעתי לאן, וגם לא ידעתי איך. התנצלתי בפני ג'נה ורוקי שהתחילו לנהל דו-שיח על בית ספר ורצתי דרך דלת המסעדה. זה כאילו ראיתי חיצים שמובילים אותי. הגעתי בריצה משוגעת לצידה השני של העיר שלי, ווג טאון.אז הרגשתי משהו מוזר. הרמתי את הידיים לצדדים כמו ציפור ואז עצמתי את עייני. הרגשתי לכמה שניות כאילו אני טסה במטוס, ואז נפלתי על קרש עץ קשיח ואבדתי את ההכרה.