אמה המריאנית|פרק 3

הסתכלתי על עצמי העור שלי הרגיש במרקם מחוספס,
קמתי ראיתי רקע לבן בעיניים,ולפתע צצה דמות הזויה מולי
נבהלתי,זה היה סוס! סוס עם כנפיים.
הסתכלתי והבטתי בעצמי הרגשתי משהו עוקצני ודוקר בגב
וגם רוח מאחורי גבי.ראיתי מאחורי כנפיים לבנות ושכולי הייתי לבושה בכותונת קשיחה וצמודה על גבי הגוף שלי
הרגשתי משהו מציק במצח שנראה כקישוט,הסוס ליווה אותי אל השתקפות שלא ידוע מאיפה היא צצה,כהבטתי בעצמי נבהלתי
שערי נהפך ללבן כשלג ועל מצחי נדבקה אבן כחולה כמיים
שלא יורדת מגופי,כאילו היא חלק ממנו.ורגלי היו משולשלות באלפי טבעות מזהב..הייתי יחפה לגמרי שציפורניי נהפכו לרכות יותר ולבנות ניסיתי לבדוק אם מדובר בלק,אך זה לא היה מדובר בלק.כשהסתכלתי על עצמי נבהלתי ולא זהיתי את עצמי נראיתי כמו אלילה יפיפיה מהאגדות,כמו גיבורת על ולפתע צץ בי זיכרון על סיפור שאימי סיפרה לי בילדותי.
אמא שלי סיפרה לי פעם אגדה מוזרה, שסיפרה על יצורים שקראו להם מריאנים. הם היו היצורים שדאגו לאהבה ולאחווה בין בני האדם. נזכרתי שהיא סיפרה שבתחילת חייהם הם נראים כמו כל בן אדם, עד שבגיל ההתבגרות הם הופכים ברגע אחד למריאן מוחשי ואז לאט לאט נעלמים והופכים לבלתי נראים.
אימי תמיד רמזה לי שאם אני ארצה לדמיין יום אחד מריאן
אני אוכל לראות שהוא חלק ממני.אך לא האמנתי לזה,הייתי בקטע של נסיכות.יכול להיות שאני בעצם..מריאנית..?
בעוד שחשבתי על המשמעות של השינוי שלי, שמתי לב שהזרת שלי הפכה לשקופה. נבהלתי. אני באמת מריאנית!
סערת רגשות התחוללה בי: שמחה, עצב, אכזבה, ויותר מהכל.. הפתעה.
לפתע נזכרתי בעוד פרט: המריאנים חיים ביער השחור. שם כל הקסם שלהם התחיל.
והם עוברים תקופה של התפתחות בארץ שם שלמעלה,באי העננים.הם נלחצים בחץ ובקשת כדי להיות מריאן מיומן שמוכן לעשות הכל למען האחווה והאהבה.
לכל מריאן בעולם, כמו לאדם רגיל, יש נפש תאומה. רק שאצל המריאנים זה שונה. מרגע לידתו של מריאן יודעים מיהי הנפש התאומה שלו. פתאום נזכרתי שכשעברתי במסדרון בבית הספר פעם ראיתי את ג'יימס הולך ומנסה להסתיר משהו שקוף. כנראה שזאת הייתה הזרת שלו! הוא המריאן התואם שלי!
אבל זה לא יכול להיות,אחרי הכל איך הוא מעוניין במישהי שהיא לא מריאנית כמוהו?הראי בת אנוש לא יכולה להיות הנפש התאומה שלו..?
כשחשבתי כל הזמן הזה..הביט בי הסוס הגדול עם הכנפיים
הוא התחיל לדבר וקפצתי מהמקום,הוא אמר
"ידעתי שתגיעי,אמה חכינו 16 שנים ליום הזה."
כבר חשבתי שנכנסתי לאיזה חלום מוזר. סוס מדבר? מריאנים?
"תעלי עליי" אמר הסוס הצחור.
עליתי על הסוס בחשש, ובמהירות בלתי- הגיונית טסנו בין העננים. השקיעה זרחה מעל לים.
זאת הייתה החוויה הכי יפה בחיי.
לפתע הרגשתי תחושה של עייפות,ונרדמתי על גבי הסוס הלבן.
עבר כמה זמן ושמעתי את הקול של ג'נה בבהלה."היא אמרה:"אמהה,אמהה,קומיי מה את נרדמת?!!!
נו את עושה לי פאדיחות"
התעוררתי,וצעקתי "מריאנים!"
היא ורוקי נקרעו מצחוק,אך ג'יימס הביט בי בבהלה.
הוא אמר,"מה אמרת?!"
צחקקתי "לא,כלום אני טיפוס חולמני."
לפתע ג'יימס אמר,"אני חייב ללכת"
וג'נה אמרה:"חכה אני אלווה אותך.
הוא אמר:"לא צריך,יש לי סידורים."
ואז הוא הסתכל עליי במבט חושדני.
אמרתי לו,"חכה ג'יימס עוד לא התחלנו להנות
מהערב אפילו,אני בטוחה שיש לך זמן להשאר פה עוד קצת."
והסמקתי
ואז ג'נה ורוקי הביטו בו ואמרו:"נו…"
הוא אמר:"טוב אני אשאר כאן עוד קצת,אבל את אני חייב לדבר איתך לרגע."
ג'נה אמרה:"עכשיו או אחר כך?"
והוא אמר:"לא,התכוונתי לאמה,אני חייב לדבר איתה."
ג'נה הסתכלה עליו ועליי,והיה בה מבט זועם
היא בטח הרגישה דחיה וחוסר סיפוק שגבר דוחה אותה ולא רוצה לדבר איתה.
עניתי לו:"מה איתי?אין לנו הרבה על מה לדבר,אני חושבת שג'נה תרצה מאוד לדבר איתך על הרבה דברים הערב."
ג'יימס אמר:"לא"
הוא משך את ידי והרגשתי את חום כף ידו ואת זרועו השרירית,
הלכנו לפינה בצד והוא פנה אליי בבהלה.
הוא הסתכל על היד שלי,הוציא לי את הכפפה שהייתה מתואמת לשמלתי,ואמר:"גם הזרת שלך שקופה?"
עניתי לו:"כן,היא נהייתה כזו מלפני זמן קצר."
הוא חייך,כשצעקת מריאנים,למה בדיוק התכוונת..?
עניתי לו:"סתם זו אגדה שאמא שלי סיפרה לי כשהייתי קטנה,אני תמיד חולמת עליו שאני עצובה,או שבא לי לברוח ממקום מסוים."
שאלתי אותו,"למה?.."
הוא חשף את האצבע השקופה שכל הזמן הוא היה מעז להסתיר,ושם את כף ידו על ידי.
הסמקתי,אבל ניסיתי להתעלם מזה כמה שיותר.
הוא אמר,"האצבע הזו נהייתה שקופה גם אצלי,לפני זמן קצר."
אמרתי:"אני יודעת."
הוא אמר:"אני רוצה שתבואי איתי למקום מסויים,אני תמיד הולך אליו,אני בטוח שכבר היית בו."
"אוקיי", עניתי בחשש.
הוא לקח את ידי והלכנו דרך רחוב בואונג. הגענו לקצה הרחוב. ג'יימס מלמל משהו לא ברור, ולפתע הרגשתי כאב חזק בגב. סובבתי את ראשי וראיתי חלק מכנפיים ענקיות ולבנות.
בזמן הזה,ג'יימס באותו הרגע הביא לי את הג'קט מעור שהיה לו וניסה להסתיר את כנפיי,הוא אמר:"את צריכה להשתלט בזה מתי שהוא."
איך הצמחת לי כנפיים?" שאלתי אותו.
הוא סימן לי ביד סימן של 'אחר כך', וסימן לי להוריד את הג'קט. הכנפיים הענקיות שרק גדלו כיסו את גבי.
ג'נה התקשרה היא אמרה:"נו איפה את?!ג'נה?איפה את וג'יימס?"
אמרתי לה,"אל תחכו לנו,תלכו שניכם אם השתעממתם."
שמעתי בג'נה קול רגזני בטלפון,"נטשתם אותנו,תגידי לג'יימס שהסעתי את רוקי הביתה."
מסרתי לג'יימס את ההודעה המרוכזת של ג'נה. דמיינתי לעצמי את ג'נה ורוקי נוסעים ביחד במכונית.
רגע..
ג'נה ורוקי?!
זה בטח הבחור המסתורי שלה!
והיא נשמעה מרוגזת בגלל שהיא הייתה לחוצה!
איך לא ראיתי את זה קודם?כנראה שבאמת אין לה כלום עם ג'יימס,אבל מה הוא בעצם
מרגיש אליה,הראי היא לא מריאנית כמוהו או שאולי הוא חשב כך"
שאלתי אותו,"תגיד,אתה וג'נה..אתה חושב שיקרה משהו בניכם?"
ג'יימס: "הדייט הזה היה כדי לראות אם יש לנו צ'אנס.. אני לא בטוח כי הפסקנו אותו באמצע. רגע, הייתי אמור להביא אותך למקום האהוב עליי! בואי".
הרגשתי שג'יימס החזיק בידי ומשך אותי למעלה. הרגשתי כמו ציפור, עפה באוויר ומשוחררת, וכמובן שמחה שג'יימס החזיק בידי. התחלנו להגביר מהירות ולעוף יותר מהר, לבסוף הגענו לאגם יפהפה שמסביבו עצים רבים וסוסים עם כנפיים בצבעים שונים, ובניהם הסוס המדבר אותו ראיתי קודם.
ג'יימס: "יפה נכון? אני אוהב לשבת פה ולהרגע בין האימונים"
"אימונים?" שאלתי בדאגה.
אימונים בחץ וקשת, רכיבה על סוסים מעופפים וקרב חרבות, כשתגיעי ליער השחור את כבר תראי".
אימונים? אני בקושי מצליחה לדבר עם ג'יימס בלי להסמיק, אז להתאמן ביער השחור? משהו מסוכן יכול לקרות לי?
ג'יימס: "את יודעת איפה היער השחור נמצא?"
"לא" עניתי. "בואי אני אראה לך" אמר והוביל אותי בין העצים.