אל תשחרר פרק1

שמי ג'ניפר גריי, אני בת ארבע עשרה. בפעם האחרונה שבה ראיתי את אנדרו, נפלתי לתהום, הוא דחף אותי לפני שהספקתי להבין מה קורה, שנאה עזה התפתחה בליבי עליו, הוא היה החבר שלי, מי שאהבתי כל חיי, עד שהוא בגד בי כשחיפשנו את 'האבא האבוד שלו'. אבל לי זה לא שינה הרבה, נפלתי, לא הייתי בטוחה לכמה זמן אבל נפלתי, נחתתי בתוך שדה, העשב הגבוה כיסה את פני והקשה עלי לראות. בתוך השדה שמעתי כמה קולות מתלחששים, הם היו שיכים לבני אדם זה בטוח. "מישהו נמצא כאן?" שאלתי. שמעתי את רמיסת העשב, מישהו הושיט לי יד ועזר לי לקום. זה היה נער. בערך בן גילי. היו לו פנים יפיפיות, שער חום פרוע ועיניים כחולות קצת כמו עיני זאב. כשהוא הרים אותי לא יכולתי שלא לשים לב לזרועותיו השריריות ולשיזוף העמוק שלו.
"את בסדר?" הוא שאל. ניסתי לענות אך מעדתי. הוא הקים אותי שוב. "בטח-" מלמלתי. "אני סם, ואת… הגעת מהשמיים?" הוא שאל בחיוך. "לא בדיוק," צחקקתי. סם הוביל אותי לכיוון אורווה קטנה שהוצבה ליד השדה. הוא התיישב על ערמת חציר ואני לידו. "שמי ג'ניפר, ואני לא בדיוק מבינה היכן אני נמצאת," אמרתי. סם חייך שוב ואמר:
"את נמצאת באידוסיה, את לא יודעת? נראה שחטפת מכה רצינית."
"לא אני לא, אני לא מכירה את המקום הזה בכלל, בפעם האחרונה שבה הייתי בניו-יורק הייתה רק לפני…!" אמרתי, "חמש דקות!"
"טוב. אני לא יודע מהיכן הגעת אבל אני יודע שאת לא מכאן. ג'ניפר," הוא אמר. הוא נראה נינוח כל-כך יחסית לאדם שפגש, 'חייזר'.
סם ליטף את שערי הזהוב, תחושת חמימות הציפה את גופי.
"אז… ג'ניפר, את כאן לבד," שאל סם. "זה מה שאני יודעת." הוא המשיך ללטף את שערי. "אני רק זוכרת שנפלתי ונחתתי כאן! זה הכל, אתה יודע כיצד יוצאים מהמקום הזה?" שאלתי. "לא שידוע לי,אבל אני יודע מי כן יודע!"
"מי?"
"מלכת האופל של אידוסיה."
סם הציג לפני את ביתו הקטן ואת בני משפחתו, הוא היה יחסית עני לבחור חמוד.
"וכאן נמצא חדרך," הוא אמר ופתח חדר קטן, היו בו: מיטה מוצעת, שולחן קטן וארון בגדים.
"תודה," חייכתי והתישבתי על המיטה. "כיבוי אורות בעשר," אמר סם. השעה הייתה תשע. "לילה טוב…"
התעוררתי למשמע קולו של תרנגול, כנראה שחוואים מגדלים תרנגולות, מי ידע?. (זה היה הומוריסטי למי שלא הבין)
קמתי והתקדמתי לעבר מטבח הבית הקטן. "אז זאת ג'ניפר, בני היא כל-כך יפ…" אמר אביו של סם, סם השתיק אותו כשהוא מכחכך בגרונו.
"אבא!" הוא רטן. סם נעמד ואחז בידי. "בואי, אעשה לך סיור."
סם עבר ליד כלובים של כמה חיות והסביר לי עליהן, גיליתי שאידוסיה היא ממלכה קסומה, מה שהיה מוזר יחסית אליה. סם כרך את זרועו סביב מותני, לפי דעתי הוא עשה את זה, מנסה שלא ארגיש בזאת. שלחתי עליו מבט חביב בעיני הירוקות-אפורות וחזרתי להביט באדמה.
"סם טמבל! מ'זה, י'שך חברה?" שאל נער, הוא היה נמוך קומה וג'ינג'י. סם הסמיק.
"למה אתה חושב ככה, היא רק אורחת!" הוא צעק בטן רועד. "שלום," בירכתי את הנער. "חמודה ז'ואתי, אז כבר התנשקתם?-" סם החטיף לנער אגרוף. "אולי תסתום, לורנס!" רטן סם.