אליגייטו והקוסמת המסתורית מירה

היו הייתה פעם ילדה שגרה בכפר מכוסה בשלג. קראו לה אליגייטו. בכפר הזה, כל פעם שקמו בבוקר ראו מלא פסלים משלג ממש יפים. כולם חשבו שמי שעשה את הפסלים זה איש חסר בית. אבל רק אליגייטו חשבה שמי שבנה את הפסלים האלה זה קוסם או קוסמת. היא צדקה לגבי זה. אליגיטו בנתה איש שלג, אשר קם לתחייה, והיא יצאה אתו לדרך כדי לחפש את הקוסם או הקוסמת.
אליגייטו ואיש השלג הלכו ממש רחוק וכשהם הגיעו למקום אבוד, השלג שמסביבם עף לכיוון של אליגייטו, והיא הפכה לאשת שלג בעצמה. בבית היה לה ספר שבו אגדה על מקום אבוד בתוך השלג, שבו בני אדם הופכים לאנשי שלג, וליד המקום הזה יש כפר של אנשי שלג. הסתבר שהאגדה היא אמיתית. אליגייטו ואיש השלג מצאו את הכפר של אנשי השלג ונכנסו לתוכו. מירה הקוסמת המסתורית עפה לשם. כשהיא הייתה באוויר, היא הורידה על הכפר מלא שלג, ואז כל אנשי השלג בכפר הפכו לאנשים רגילים, כולל אליגייטו. מירה הכירה את הכפר של אליגייטו, אבל הכפר לא הכיר את מירה. כשמירה ראתה את אליגייטו, היא זרקה עליה שלג וסביב אליגייטו נוצר עיגול שלג שנכנס לה ללב, ואליגייטו יכלה לעוף, ובעצם הפכה לאשת שלג בחזרה. אליגייטו עפה לכיוון מירה. מירה אמרה לה שהיא מכירה אותה. אליגייטו שאלה אותה מאיפה, מירה ענתה לה וגם ספרה לה את הסוד שלה. הסוד היה שהיא מכירה את כל האנשים מהכפר של אליגייטו, אבל הם לא מכירים אותה. אליגייטו שאלה אם היא זאת שבונה את כל פסלי השלג בלילה ומירה ענתה לה: "כן, זו אני".
פתאום מירה ואליגייטו ראו ארמון שלג באופק ומסביב שומרים. אליגייטו עפה לארמון, אבל מירה אמרה לה: "אל תעשי את זה, יש שם שומרים". אליגייטו אמרה למירה: "תעופי ותראי דרך החלון מי נמצא בתוך הארמון ותציירי אותו על דף". מירה עפה לארמון, הביטה מהחלון, היא ראתה מלך יושב על כס המלכות ומצווה על משרתיו להביא לו אוכל. מירה ציירה את המלך, וטסה חזרה והביאה את הדף לאליגייטו. אליגייטו ראתה בציור שהמלך הוא איש שהיא מכירה.
אליגייטו סיפרה למירה: "הייתי פעם בארמון ואז הגיעו פושעים ותפסו אותי חזק בידיים והביאו אותי למקום עמוק בתוך השלג, ואז הלכו לדרכם. לא ראיתי לאן הם הולכים. השלג כיסה את העקבות שלהם. הרץ, בחור נחמד מהכפר שלי, מצא אותי והביא אותי לכפר שלו".
מירה ואליגייטו עפו לכיוון הארמון, כשהם עמדו להיכנס, השומרים עמדו על המשמר. מירה הסבירה להם שהם לא פולשים, אלא פשוט אליגייטו הגיעה מהארמון הזה ורצינו להחזיר אותה למקומה במלכות. השומרים הסכימו לתת להם להיכנס. המלך נבהל כשהוא ראה איש שלג בארמון ואישה לא מוכרת, הוא התקשר לשומרים ושאל אותם למה הם הרשו לאנשים האלה להיכנס. השומרים אמרו לו שהם לא באו לגנוב כלום, הם לא פושעים, הם בעצם רוצים להחזיר את אליגייטו. המלך לא האמין לשומרים. השומרים ספרו לו שאליגייטו הפכה לאשת שלג. המלך הסכים איתם. אליגייטו הלכה לכיוון המלך ואמרה לו: "זאת מירה והיא קוסמת מסתורית שיכולה להיות הקוסמת של הארמון". המלך קיבל את מה שאליגייטו אמרה לו. אליגייטו נשארה אשת שלג והם חיו בארמון יחד עם מירה הקוסמת באושר ועושר על עצם היום הזה.
סוף הסיפור