אלבוס סוורוס- הטירה האסורה; סקורפיו- פרק4

למחרת התעורר אלבוס. הוא שפשף את עיניו.
ג'יימס ישב במיטה לצידו, הוא הביט באלבוס בתהייה.
"מה קרה?" שאל.
ג'יימס גיחך. "ארוחת בוקר. הפרופסור מקגונגל תוריד עשר נקודות אם נאחר, נהדר, נכון?"
אלבוס נחר בבוז, הוא מיהר להושיט יד בחטף למזוודתו ולשלוף משם מכנסי ג'ינס ואת החלוק שלו, הוא מיהר לצאת בעקבות אלבוס מן מועדון בית גריפנדור.
הם נכנסו לחדר האוכל. עשרות תלמידים ישבו לשולחנות, מפטפטים וסועדים.
"אלבוס!" קראה לו רוז. "בוא לכאן!"
הוא מיהר להתיישב לצידה ולהותיר לג'יימס מעט פרטיות עם סו צ'אנג.
אלבוס הביט באלכסנדרה ורוז בסקרנות, שתיהן לבשו חלוקים באדום מפוספס, השיער הארוך של אלכסנדרה נקלע לצמה עבה כנחש, עיניה הבזיקו. לעומת, רוז השאירה את שיערה המתולתל להתפזר על גבה.
"חיכינו לך," אמרה אלכסנדרה בחיוך. "לא הייתי יכולה לשרוד עוד דקה עם, רוז, היא שקועה בספר הזה שלה מהבוקר. על מה הוא בכלל?"
"קוסמים גדולים מההיסטוריה-" רוז גלגלה את עיניה. "את באמת זקוקה לשעת קריאה מהנה. זה באמת מועיל בשיעורים. הפרופסור נוויל, הורה עלי לקרוא ספר בנושא צמיחת הדודאים, הוא אמר שאני מספיק בשלה לזה. ללמוד את הנושאים המיועדים לתלמידי השנה השניה."
אלבוס העמיס לצלחתו רגל של תרנגול הודו צלוי, הוא לעס אותה בשקיקה לעוד.
"מה זה?"
כחמישה- עשר ינשופים פרצו לחדר האוכל, מכתבים במקורם וחבילות בטלפיהם. צ'רצ'יל דידה ביניהם ואחריו הינשופה של אחיו ג'יימס, הדוויג.
אלבוס החמיץ פנים למראה החבילה הגדולה שקיבלה אלכסנדרה, היא נחתה הישר בתוך צלחת של תפוחי אדמה מאודים השייכת לתלמידה ברייבנקלו, היא התייפחה.
"זו החבילה מאימא שלי!" הריעה אלכסנדרה. היא מיהרה לקחת את החבילה ולנחם את התלמידה.
"מה יש בתוכה?"
"השרביט החדש שלי!" צייצה. "תשע- עשרה סנטימטר, עשוי מאץ אורן, נים לב של דרקון. הוא פשוט נהדר!"
"לא יותר משלי," לגלג מישהו. זה היה תלמיד מסלית'רין, בשנתו השביעית.
הוא הניף את שרביטו.
"עשרים ושישה סנטימטרים, ניב של פגעסוס, עץ אלון קשיח. זו הזמנה מיוחדת," אמר. הוא היה גבוה ושרירי, בעל שיער שחור ומגולח וצלקת דקה שחוצה את עינו השמאלית. מראו העביר באלבוס צמרמורת עזה ופחד רב.
הצבע אזל מפניה של אלכסנדרה. " אקספליארמוס!"
השרביט המעוצב של הנער הוטח בקיר הקרוב, התלמידים הפנו את ראשיהם וצעקו: "דו קרב!"
"מספיק!" צעקה הפרופסור מקגונגל. "מה אתם עושים?! אלכסנדרה בלק, כשאימא שלך תשמע..!"
"בלק?" גיחך הנער. "מה זה השם הזה?"
"תסתום את הפה, ג'ורד!" צעקה מישהי מהפלפאף. היה לה שיער דבשי וקצר, קצוץ בתספורת לא אחידה. עיניה הגדולות הביטו בו, כזעופות.
"שקט!" התערבה הפרופסור. "מה אתם עושים. אפריל, אל תתערבי, וג'ורדן קוסט…"
מישהו נכנס לחדר. "אני מאוכזב מהתנהגותך."
זה היה הפרופסור ריק קנדי. ראש בית סלית'רין החדש. הוא לבש גלימת אזמרגד, ראשו הקרח הבזיק לאור השמש שנשקפה מהחלונות.
צ'רצ'יל נחת על שולחנו של אלבוס. הוא מיהר להתכופף ולשבת תחת השולחן.

אלבוס. הוא קרא, זה היה כתב ידו של אביו.
אני מאוד נרגש לשמוע את החדשות. האם הילדה היא באמת ילדתו של סיריוס? אני מאמין לך אך הייתי רוצה לפגוש אותה בעצמי ולשוחח עימה. תוכל לדבר איתי דרך האח שבמועדון, רוז תדע איך להטיל את הקסם.
אוהב, הארי.
נ.ב- מסור דרישת שלום חמה לטדי.
אלבוס קפץ החוצה, הכול נראה כרגיל, אלכסנדרה לא הייתה שם וטדי ישב במקומה.
"אבא שלי מוסר לך דרישת שלום-" מלמל אלבוס.
טדי חייך. "תודה."
שיערו נהפך שחור- סגלגל, הרי ירש את כוח אימו, נימפנדורה טונקס. הוא נולד מטמורפמאגוס.
"איך הולך עם הבת של ,סיריוס? ג'יני דיברה איתי אתמול, היא אמרה שאחת מהתלמידות היא…"
אלבוס סתם את פיו בעזרת כף ידו, צבע שיערו של טדי נהפך לברונזה, ארוך וכהה.
"מה קרה?" לחש.
רוז רכנה לעברם. "זו אלכסנדרה. אסור לנו להגיד דבר, אחרת יגרשו אותה."
"או יגלו אותה," הסכים טדי.
ויקטואר דילגה לצידם בחינניות, שיערה הלבן- זהוב הוסט אל מאחורי אוזנה, מוחזק על ידי תוכן אוזנה הקטנה והמחודדת.
"שמעתי על מה דיברתם. ההורים שלי ישמחו לדעת משהו על הבת של, סיריוס."
"ששש…" השתיקה אותה רוז.

אלבוס התיישב לצד רוז במהלך שיעור 'שיקויים' אותו לימד כרגיל, ראש בית סלית'רין, ריק.
"מי יכול לומר לי, מה הם המרכיבים החיוניים לשיקוי הפולימיצי?"
רוז הרימה את ידה. סקורפיו מאלפוי הצביע עליה וגיחך משהו לחבריו מסלית'רין שמחו דמעות צחוק שנקוו בעיניהם, אלבוס קמץ את אגרופיו.
"העלמה וויזלי?"
"המרכיבים החיוניים הם; עשב פיל, יבלית, כנפי שפריריות, עלוקות, אבקת קרן של דו-קרן ורצועות עור של בומסלנג."
"יבלית!" חיוך מלגלג התפשט על שפתיו של סקורפיו. הוא צייץ והניף את ידיו. "אני כל כך חכמה!"
הפרופסור קנדי התעלם מסקורפיו, הוא החניק צחוק. "כל- כל הכבוד העלמה וויזלי…"