אלאדין 2019-פרק 2

אלאדין פקח את עיניו באיטיות, הוא ראה שהתיק שהוא לקח איתו למסע , נעלם כאילו לא היה.
הוא תהה לעצמו למי הייתה כזאת חוצפה שאין כמותה ,לגנוב לו את החפצים שהיו שייכים לו.
מה קורה כאן כשאנשים מרשים לעצמם לגנוב את מה שלא שייך להם? אולי לא חינכו אותם מספיק בשביל שהם ילמדו איך להתנהג כמו בני אדם ?
ביום אמש כשהוא יצא לדרכו כשהוא נשא את התרמיל על גבו.
הוא זכר שכל חפציו היו מצוים בפנים התרמיל.
אלאדין החליט באותו הרגע בכל זאת להמשיך במסע המרתק שהוא התחיל בו מלכתחילה.
מעניין אם הוא אי פעם יוכל להשיב את חפציו האישיים אליו בחזרה.
מה שהכי הרגיז אותו היה שהוא נרדם, איך יכול להיות שהוא הכי לא מרוכז והוא לא היה מודע לכך שיכולים לגנוב את החפצים האישיים שלו מבלי שיוכל למנוע זאת מלכתחילה.
אבל אולי הוא עוד יוכל למצות את הדין עם הגנבים האלה לכשימצא אותם , אם הם לא הספיקו לברוח, אז הוא יוכל להשיב את החפצים האישיים שלו אליו.
אלאדין חייב למצוא אותם בכל דרך אפשרית.
אם לא אז הוא יתייאש סופית שהוא לא הצליח למצוא את הגנבים האלה ולגבות מהם שאם לא יחזירו את החפצים ששייכים בלעדית אליו, הוא יפתח בקרב נגדם שיחזירו לו את הדברים שלו בכוח אם הוא לא יצליח לנהוג איתם ביד רכה.
אלאדין היה נחוש בדעתו להמשיך בדרכו ולחצות את מדבר סהרה בכל הכוח, גם אם הוא יהיה עייף ויגע. הוא לא יאבד תקווה אף פעם.

***
יסמין לא עצמה עין במהלך כל הלילה. היו לה נידודי שינה בלתי פוסקים. היא לא הפסיקה על החתן העתידי שלה, איך הם יפגשו והאם היא תוכל להתחתן סוף סוף ולהותיר את ימי הרווקות שלה הרחק ממנה.
אבל עדיין היא לא מי זה יהיה.
כשהיא קמה, היא הבחינה כשהיא נתקלה במראה שהונחה על הקיר, שעיניה היו אדומות מרוב חוסר שינה.
היא שאלה את עצמה מדוע עיניה היו ככה.
אולי היא לעולם לא תוכל להכיר איך העולם האמיתי היה נראה מבחוץ.