איש זאב – פרק 1

סוף סוף הגיע יום שישי, ואלכס יכל לישון קצת בלי לדאוג לבית הספר. אבל לא ביום שבת הזה.
ביום שבת המדובר היה ירח מלא.
אלכס הוא ילד בן 14, בעל שיער אדמוני שנראה כמו להבה בשמש, ועיניים כחולות בהירות חודרות.
באותו היום, אלכס התעורר מזיע במיטתו.
"לעזאזל, יש מבחן באזרחות מחר…" הוא מלמל בשקט, לבש את חולצתו וישב ליד השולחן.
מעל שולחן הלימודים שלו, היה חלון קטן, ממנו יכל להשקיף על כל הרחוב אם רק היה עומד. כעת, כשהביט למעלה, כל מה שראה היה הירח המלא הגדול.
"רגע אחד, אין מחר מבחן באזרחות! מחר בכלל יום שבת!" הוא אמר כמעט בצעקה בעודו מבין ששוב נדד בשנתו, ואפילו בצורה חמורה יותר מפעם שעברה.
אלכס מיהר לפשוט את חולצתו ולהתגנב למיטה, "אין מצב שזה קורה לי שוב.." הוא מלמל בעודו נרדם לאט לאט.
למחרת בבוקר רץ אלכס למטבח לחטוף ארוחת בוקר קלה לפני בית הספר.
"לאן אתה ממהר?" שאלה אמו, מרי, "בוא, הכנתי פנקייקים!" היא אמרה בעליזות.
"כבר אמרתי לך אימא, אני לא יכול לאחר שוב או שהמורה ירתק אותי לשאר היום!" צעק אלכס, לקח את הטוסט שלו ויצא מהדלת.
"בית ספר? אבל היום יום שבת…" תהתה מרי, "בטח הוא שוב קיבל עונש..".
אלכס רץ מהר ככל יכולתו לכיוון בית הספר, והופתע להיתקל בשער הסגור.
"מה לעזאזל?! אין בעיה, אני יאשים את השומר וזהו," הוא אמר לעצמו ואז קלט את המנעול הפרוץ, "טוב, אם הם מתעקשים שאני אכנס, אני לא אעצור אותם!"
אלכס רץ מסוחרר לכיוון הכיתה שלו והתיישב מיד במקומו בשורה הראשונה בכיתה, לשם המורה העביר אותו לאחר שהפריע בפעם העשירית.
הוא הופתע לגלות שהמורה כבר עומד במקומו ליד הלוח.
"סליחה אדוני, באמת ניסיתי לא לאחר הפעם! השומר פשוט סגר את השער היום!" ניסה אלכס לתרץ בחצי אמת.
בתגובה הוא קיבל נהמה עצבנית.
"אדוני? אני באמת מצטער, לא התכוונתי לאחר…" הוא המשיך לומר.
הפעם הוא קיבל חשיפת שיניים. ולא סתם שיניים. כל אחת באורך של חצי חרב, וחדות כמוה. והן גם זהרו בחושך כאילו היו מנורות פלורסנט חלשות אך בוהקות.
"רגע…. בחושך?" חשב אלכס בעודו מבין שהוא התלמיד היחיד בכיתה חשוכה עם המורה. אם זה המורה.
"אדוני, הכל בסדר?" שאל אלכס בלחץ שלא הפגין כלל.
"איחרת אלכס." אמר היצור שבהחלט לא היה המורה, אלא סוג של חיה מוזרה ומאיימת.
ואז אותה חייה שלפה את טפריה והתקדמה אל אלכס.