אין שם בככככלל (תכנסו ותבחרו שם, בשבילי!!!) – הקדמה

זה היה לילה של ירח מלא. אני התעוררתי באמצע הלילה.וחשבתי שוב על מי אני, ומה אני. חשבתי על זה שאני לא שייכת לכאן. הבטתי בחדר. הדלקתי מנורת לילה קטנה. היא העירה את החדר באור וורדרד. נעמדתי וניגשתי למראה. עצמתי עיינים והתרכזתי. כשפתחתי אותן, לא הייתי אני. אני הייתי ענן של עלי ורד. עצמתי עיינים והתמקדתי במיטה שלי. מיד העלים נסחפו משם ונעלמו. לאחר מכן הופעתי על המיטה כענן סוער של עלי וורד. התמקדתי, וחזרתי שוב להיות אני, אנושית. התישבתי על הכרית בכבדות. והבטתי על עלה ורד אחד. הוא היה בורדו כהה, ובלט באור הוורוד. נגעתי בו קלות, והוא התפורר, ונעלם. התמקדתי ביד שלי,באצבעות. והן הופיעו שוב. עשויות ממערבולת של עלי ורד צבעוניים. שיחקתי בהן. ואז התמקדתי בכל החדר. אבל כשפקחתי עיינים, לא היה שם כלום. גם לו ציפיתי למשהו. כיביתי את האור, ונגעתי בעלה אחד, אך הוא לא התפורר. הוא היה זהוב לגמרי. נגעתי בו שוב, והתמקדתי בו. כעבור רגע, המיטה שלי היתה מלאה עלי ורד. ידעתי שהם יעלמו בבוקר. חשבתי על חברה שלי, אנג'לינה. ועל מה שהיא, ומה שהיא מסוגלת לו. ונרדמתי. בידיעה, שאני צריכה לעזוב.